בע"ה לכבוד הרב שלום וברכה,
ברצוני לשאול - בהלכות תשובה לרמב"ם מפורט הדרך בה התשובה פועלת לפי דרגת החטא. תשובה, תשובה ויסורים, תשובה יסורים ויוהכ, ומיתה מצד שני כתוב שאין דבר העומד בפני התשובה.
א. איך אפשר להסביר שתי הלכות אלו זו מול זו?
ב. האם האדם הרוצה לחזור בתשובה לפי הרמב"ם צריך לגרום לעצמו יסורים, או אולי מיתה על מנת שיהיה בטוח שהוא שב בתשובה?! אשמח לתשובתך שנה טובה ומבורכת.

שלום לכבוד הרב', תהליך פיסטור היין מתבצע באופן שגוף חימום מחמם קטע מסויים וקצר של הצינור בו זורם היין במהירות ובחום של 80 מעלות ומיד הוא חוזר לקטע המקרר אותו. לאור זאת, לא ברורה הקביעה שתהליך הפיסטור כאמור הופך אותו ל"מבושל" ופסול לקידוש. א) לא מתקיים תהליך בישול עפ"י הגדרות שטבע רבנו בהלכות שבת, שנועד לרפות את הדבר הקשה ולהקשות את הדבר הרפוי.
ב) חימום היין באופן זה נעשה במהירות גדולה (פחות משניה) ואיננה משפיעה מאומה על צמיגות היין ולכן אינו דומה לתבשיל או קונדיטון (כדברי מורנו הרב יוסף קאפח) תכתב בספר החיים ובספר הזכרון

שלום כבוד הרב לאורך הדורות היו גדולי ישראל שחידשו שיטות בקבלה, השקפה, מוסר ומחשבה ונאמר עליהם שהם עשו את חיבורם ברוח הקודש או ע"י מגידים. כגון האר"י, הרמח"ל, הרבי מברסלב, חב"ד וכו'. האם יש לחיבורים אלה מעמד הלכתי מיוחד המחייב להאמין בהם, לבצע מה שכתוב בהם או אוסר לחלוק עליהם? ויש לכך נקפא מינה למעשה, כיוון שחיבורים אלה כוללים מאות ואלפי הדרכות מעשיות בענייני תורה, יראת שמים ועבודת ה' והם בעצם מהווים תורה שלמה והשקפת עולם שלמה. לדוגמה תורת ברסלב היא השקפת עולם שלמה. וכן שיטות האר"י והרמח"ל בקבלה הם חידוש גדול ומהווה השקפת עולם שלמה, שלעיתים חולקת על גדולי הראשונים והגאונים.

שלום. אני עובד בחברת הי - טק, פעם בשנה יוצא המפעל לשבוע נופש, פעמים בחו"ל פעמים בארץ. בנופש יש מידי יום פעילויות ומסיבות. אין אפשרות לעבוד במפעל בזמן הנופש. בעבר כשהיתי בשנת האבל על אבי היה הנופש בארץ יעצו לי לצאת לנופש אך לא להשתתף בפעילויות ובמסיבות אלא למנוחה וכך עשיתי. השנה הנופש מתוכנן להיות בחו"ל, וכאמור כולל מסיבות וכדומה. אני בשנת אבל על אימי ז"ל. האם רשאי אני לצאת לנופש זה בחו"ל? יעזור לי הדבר אם אקבל את המקורות עליהן מסתמכת התשובה, יתכן ואוכל לשכנע את המנהלים שלי להמיר, עבורי, את הנופש בחו"ל לנופש בארץ אם יהיו בידי הסברים משכנעים.
תודה שנה טובה

קניתי בשנה שעברה בגד מסוים שחשבתי שיש עליו הנחת סוף עונה. כשהגעתי לקופה לשלם התברר לי שההנחה היא רק לחברי מועדון הלקוחות. אין לי כרטיס מועדון בחנות זו, והמוכרת אמרה לי שלה יש כרטיס מועדון וכששלמתי היא נתנה לי הנחה עם הכרטיס שלה. ידוע לי שכרטיס מועדון הוא אישי, ואינו ניתן להעברה. המוכרת איננה בעלת החנות. האם יש לה סמכות לתת הנחה לקונים עם הכרטיס שלה? אני לא זוכרת את ההפרש המדויק בין המחיר המלא למחיר לאחר ההנחה. מה עלי לעשות??

שלום לרב, בשכונה שלנו יש מספר מניינים בבתי כנסת לאמירת סליחות בשעות 22:00, 22:30 ו - 23:00 כמו כן, בבוקר לפני התפילה אומרים סליחות. שאלתי היא מה עדיף: אם קשה לי להתעורר בבוקר (היות ואני קם גם ככה למניין מוקדם מאד ב - 05:55) האם עדיף שאלך לסליחות בערב, כך אהיה מרוכז יותר - או שבכל מקרה עדיף בבוקר?
תודה מראש

כבוד הרב שלום וברכה שנה שעברה הייתי מדריכה בסניף מסויים של משפחות עם בעיות שונות... היה לי קשר ממש טוב עם חניך אחד (כיתה ז´) וכנראה שפעם אחת שאבא שלו דיבר איתי עליו הוא ממש התעצבן ומאז לא היה מוכן בשום פנים ואופן לדבר איתי... וניסיתי הכל!!!הוא מנתק לי את הטלפון בפנים או שלא עונה בכלל ועוד... אחרי תקופה מסויימת שהתיעצתי עם הרבה הגעתי למסקנה שאם אני באמת אוהבת אותו וכחלק מהחינוך שלי אליו אני לא צריכה יותר לנסות לדבר איתו ולהעביר לו את סליחתי כי ניסיתי לעשות את זה כבר במלא צורות שונות ומשונות...

שלום רב האם הברכה על הדלקת נרות בערב שבת נעשית (לפי מנהג הספרדים) לפני ההדלקה או לאחר ההדלקה? אם מברכים לפני ההדלקה, אזי בכך מכניסים את השבת אולם כשמכבים את הגפרור, יוצא שמכבים אותו לאחר שהכנסנו את השבת ובכך מתחללת השבת, האין כך? לתשובתך אודה

בס"ד שלום כבוד הרב.
לאחרונה ראיתי בשו"ת שונים באינטרנט, כי ניתן להשתמש בפלאפון כשעון מעורר, בשבת. בתנאי שהפלאפון משמש ככלל אצל מחזיקו, גם כשעון מעורר, ומפסיק את פעולתו מעצמו לאחר פרק זמן מסויים (כשעתיים לסירוגין) האמת, הופתעתי, אך לצערי לא מצאתי בשו"ת הללו כל הסבר על אילו מקורות נשען ההיתר, וגם לא היה ברור אם מלכתחילה ובכל מקרה הדבר מותר. אשמח לשמוע את פסיקתך בנידון ואם אפשר בהרחבת מה. בברכת שבת שלום ושנה טובה ומבורכת. אבינעם

א) מהו מקור דברי הרב קאפח שהרמב"ם פוסק שבגד 'ציצית' כמו של ימינו (וכמו מעיל של כה"ג) איננו חייב בציצית? (הר"ק כותב זאת בהלכבוד כלי המקדש, אבל לא מביא מקור לדבריו)
ב) לשיטה זו, שאנו הולכים עם ציצית רק בגלל היות הדבר נוהג שהתקבע (וכמו כיפה, כפי שאמר פעם הר"ק), האם יש צורך ללכת עם בגד מצמר דווקא? עד עכשיו הייתי הולך כך (מהרגל נעורים), ועכשיו נראה לי שאני עושה דבר משונה (וזה גם מקשה עליי): אני מחמיר כשיטת הרמב"ם ללבוש צמר, אבל עצם לבישת ציצית איננה הכרחית (כי רק אדם שלובש חייב בציצית, ואין חיוב עצמי ללבוש), ועוד שלבישה זו - לשיטת הרמב"ם - פטורה מציצית.