שלום לכבוד הרב,
אנו משפחה + 2 ילדים ( בנים, ב"ה ) ומתפללים בבית כנסת של תימנים. יש לנו בעייה עם בני הגדול בגיל 18 לומד במכינה בצפון, כאשר הוא מגיע הבייתה הוא אינו רוצה לבוא איתנו להתפלל אלא רוצה להתפלל עם האשכנזים, דבר שאישי אינו מסכים מאחר ושכל המשפחה הולכת יחד, וגם הוא אינו רוצה לתת לזה יד בגלל שגם הבן השני שבגיל 14 ירצה גם ( הם אינם מתחברים לנוסח התפילה ואפילו לפעמים נרדמים) דבר שמפריע לי ולאישי מאוד. נסינו לשוחח איתם על כך והם אמרו לנו שהם לא מתחברים לתפילה בנוסח תימניים ושנוותר להם על כך האם באמת לנהוג כך ובכך לפצל את המשפחה? ואז הם יתפללו בכוונה, או שיש דרך אחרת לדעתך

שלום מארי ערוסי. בהלכות ספר תורה, פ"ז הלכה יב כת"ר: "ספר תורה שאינו מוגה, אסור לשהותו יותר על שלושים יום, אלא ייתקן או ייגנז". יש לנו ס"תגויל - ישן שנכתב עוד בתימן, ששהה כמעט שנה ללא תיקון.
1. האם מותר לדעת רבינו לתקנו כעת?
2. אם תוקן בדיעבד (אולי ע"פ שיטות אחרות) האם מותר לברך עליו לפי רבינו?
3. מדוע הקפידה הזאת "עד שלושים יום" ?

שלום כבוד הרב בגמרא נדה ט, ב מוזכר העניין של לסמוך על דעת יחיד בהפסד מרובה: ת"ר, מעשה ועשה רבי כר' אליעזר, לאחר שנזכר אמר: כדי הוא ר' אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק. מאי לאחר שנזכר? אילימא - לאחר שנזכר דאין הלכה כר' אליעזר אלא כרבנן, בשעת הדחק היכי עביד כוותיה? אלא - דלא איתמר הילכתא לא כמר ולא כמר, ומאי, לאחר שנזכר - לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה, אלא רבים פליגי עליה, אמר: כדי הוא ר' אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק ולא זכיתי להבין:

שלום כבוד הרב!
בפרק א' בהלכות תשובה כותב הרמב"ם שעונות של אדם אינן מתכפרות ובהמשך הפרק כותב הרמב"ם ששיער לעזאזל מכפר לישראל על הקלות אפילו שלא עשה תשובה או שום מאמץ מצד עצמו. שאלתי היא איך ייתכן שיכופר לאדם על הקלות בלי שום מאמץ או מעשה/כוונא מצדו, וגם אין זה סותר את מה שכתב הרמב"ם בהלכה א'?
תודה מראש

לכבוד הרב שלום וברכה.
רצוני לדעת מה דעת כבוד הרב לגבי פיאה נוכרית. האם עדיף כיסוי ראש (מטפחת) או שעדיף פיאה. כמו כן האם בפיאה יש גם דינים של צניעות. הרבה פעמים אני רואה נשאות שהולכות עם פיאה והפיאה נראה יותר יפה מהשיער האמיתי שלהן, האם אין בזה היפך הצניעות? כי זה רק מגרה את הגברים.
תודה רבה מראש

שלום כבוד הרב כיצד מותר לקהילה לנהוג כמו גדול בישראל שהלך לעולמו בכל דבר ולהתעלם מהדיעות שחולקות עליו? כמו שהתימנים הולכים אחרי הרמב"ם בכל דבר, בין לקולא ובין לחומרא.

שלום מארי ערוסי.
א. האם מותר לשתול עד ראה"ש עץ ריחן בגינה?
ב. יש לי בגינה בפעם הראשונה אתרוג, לאחר
4.5 שנים מאז שנשתל העץ. ז. א שהשנה אני יכול כבר לקטוף את האתרוג הזה למצות ארבעת המינים. קראתי מאמרו בספר "משנת השמטה" בנוגע לאתרוג, שהוא כפרי ששית, וצריך לעשרו, ומצד שני אם אקטוף אותו לאחר ראה"ש הרי שאצטרך לשמור אותו בקדושת שביעית.
1. לגבי המעשר, הרי שאני צריך לקטוף אתרוג אחר כדי לעשר. יש לי אתרוג קטן ופגום (צפור עשתה בו חור) האם אוכל לעשר ממנו?

אנחנו גרים בבנין, שיש במקלט בית כנסת. צד היכל ספרי התורה נמצא בכיוון חדר השינה של השכנים. אנחנו נשואים כ -11 שנה בלי ילדים, נישואין שנייים, וגם לבעלי אין ילדים משואין ראשונים. אמרו לנו שיכול להיות הסיבה לכך שאנחנו גרים מעל בית הכנסת. בנוסף רוב השכנים שגרו בכיון שלנו היו להם הרבה בעיות אישיות. בעלי דיבר עם הגבאי - שימצא לו מקום חילופי. שאלתי - מה ההלכה אומרת לגבי בעיה זו?
תודה

שלום רב כבוד הרב שתי שאלות לי אליך בנושאים שונים:
1) עברנו לבית חדש בו גרו גויים קודם העניין הוא שבמקום שיש במטבח יש פורמייקה ונראה לי כי אי אפשר להכשיר זאת באף דרך כיצד עליי לנהוג ולהקפיד
2) האם נכון הדבר כי בני תימן אינם חייבים בלבישת ציצית האם המנהג הוא לא של כלל ישראל בעת לבישת בגד ארבע כנפות
תודה מראש שנה טובה וגמר חתימה טובה

שלום לרב, אשתי, בדדרך כלל מסיימת את הצומות עם כאבי ראש עזים, ולעיתים אף עם הקאות. כעת היא בהריון ובע"ה בזמן הצום, היא תיהיה בחודש החמישי להריונה. את צום ט' באב היא עברה בטוב באמצעות שתיה לשיעורין החל מהצהריים (בהוראת רב). כיצד עליה לנהוג ביוה"כ הבא עלינו לטוב? בברכה.