לי לפעמים שאלות ואני מוצא במאגר שיש. אני מוצא כמה אהבה יש לכם לעם ישראל ומקדשים שם שמים. אני לצערי כמה שנים בדרך של תשובה. גדלתי בבית דתי שמרתי (יודע כמו שהיה נוח לי לצערי) אבל תמיד כמו שאבי ואמי ז"ל לא ויתרו לי על חילול שבת. למה אני אומר את זה הרושם תמיד. אין הבנה ורגש למה שהלוא דתי שואל. אצלכם כולם זה אני הבור ואבק לרגליכם. זה קידוש שם שמיים. בברכת חיזקו ואימצו

האם מה שנאמר שאסור לספר בשבוע שחל בו כולל גילוח?? בציפייה לבשורות טובות, אביחי

מו"ר שלום וברכה,
האם ראובן שרוצה לקנות משמעון שטח או בכלל איזשהו דבר, ויודע ששמעון לא יודע מה שוויו הכלכלי (או/ו הכספי), וראובן יודע כי שוויו של השטח או הדבר הוא הרבה מעל מה ששמעון מציע למכירה, האם זהו סוג של אונאה אם הוא לא מיידע את שמעון כי המחיר (ששמאי אובייקטיבי העריך אותו - את המגרש או החפץ) הוא גבוה ממה שהציע שמעון המוכר?

בס"ד לכבוד הרה"ג ר' רצון ערוסי. האם המקרים הנ"ל נכנסים לגדר של נדר (אע"פ שלא נדרתי, כלומר לא אמרתי 'אני נודר שאעשה כך וכך). לפני שנים אחדות רצינו מספר חברים לייסד לימוד תורה משותף בבית הכנסת לפני מנחה והדבר עלה בידינו מספר שבתות, ואף הודענו לחברים שאנו לומדים ושיצטרפו והכוונה היתה שללימוד תהיה המשכיות וקביעות. אך לצערי הדבר לא עלה בידינו. האם מספר הפעמים שלמדנו (ייתכן ולמדנו שלש פעמים רצופות) מכניס את הפעולה לגדר של נדר, שצריך להתירו. השנה בקיץ ניסיתי להצטרף ללימוד רצוף של פרקי אבות לפי השבתות. חשבתי שכבר למדתי להזהר מאיסור נדרים, אך אינני זוכר אם כשלמדתי התכוונתי בלי נדר או שמא לא.

לכבוד הרב רצון ערוסי. כידוע היינו צריכים להכין בגדים לשבוע שחל בו ת"ב בגדים (ללבוד כשעה וכו') ברצוני לשאול האם מותר ללבוש את אותם הבגדים כשעה ביום שבת? ואם כן אז זה מכין משבת לחול? למה זה לא מכין משבת לחול? האם אפשר לשאול את כבוד הרב שאלות בטלפון? אם כן אז אשמח לקבל את מספר הטלפון/פלאפון שלך והשעות שבהן אפשר לשאול את כבוד הרב?!
תודה.

בהמשך לשיחתי עם הרב, חברי מעוניינים להנשא, אולם, החתן נמצא בשנת אבל על אימו (כעת עברה חצי שנה) האם הם יכולים להתחתן תוך שנת האבל בחתונה רגילה? האם אחיו יוכלו להשתתף בשמחתו? מאחר והזוג אינו דתי אך מעוניין במקור\מקורות אודה לרב אם יוכל להפנות אותי למקורות על מנת שאביא זאת פניהם. בנחמת ירושלים ננוחם ונזכה לרוב שמחות!!!!!

לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
לפני מס' ימים שלחתי לכבוד הרב את השאלה הבאה: שלום וברכה לכבוד הרב!
בביתנו מורכב על מכסה האסלה "בידן"- מכשיר שטיפה המיועד לניקיון ושטיפה לאחר עשית הצרכים. השאלה שלי: האם מותר להשתמש בזה בתשעה באב או שזה נכלל בגדר איסור רחיצה? - בשאלתי שכחתי לציין כי המתקן ("בידן") משמש לשטיפת וניקיון הגוף לאחר עשיית הצרכים, ולא לשטיפת האסלה. ואני שואלת שוב: האם השימוש במתקן הנ"ל אסור בט' באב מדין רחיצה?
תודה רבה ומחילה מכבוד הרב שלא הסברתי את שאלתי!

מחד גיסא - הרב כתב בתשובות שיין עם סוכר אינו כשר לקידוש ול4 כוסות (קישור א למטה) ואף הרב קאפח פסל סוכר הבא מענבים (קישור ב). מאידך - הרב פסק שברכתו של יין עם תוספת סוכר היא בורא פרי הגפן (קישור ג). מהו המקור להלכה שאין יוצאים ידי חובת קידוש (ו4 כוסות) ביין שהוסף לו סוכר?

ראיתי בתשובות באתר שהרב מתיר (בעדיפות שניה ושלישית) לאכול באולמות שניצלים ואף בשר שעבר אידוי בתנור (כל זאת, כתחליף לחליטה/צלייה). א) מהו המקור להתרת אכילת שניצל מטוגן כתחליף לחליטה/צלייה? האם ניתן גם בביתנו ולכתחילה?
ב) מהו המקור שהתרת בשר שעבר אידוי, וכנ"ל?

שלום הרב.
א. לתימנים אסור ללבוש בגדים מכובסים בשבוע שחל בו ולאשכנזים מותר. אז האם מותר לתימני (שאסור לו) להביא לאשכנזי (שמותר לו) ללבוש את החולצה המכובסת לחצי שעה (בהנחה שזה מוציאה מהגדרת ה"מכובסת" ומתירה ללבוש) כדי שיוכל ללבשה? מחד, זה מותר לאשכנזי, מאידך - זה מקביל, כביכול, ל"גוי של שבת"- שאפילו לגוי אסור להגיד בפירוש לחלל שבת (אף לשיטת המתירים "גוי של שבת")?