דילוג לתוכן העיקרי

כהן ונשיאת כפיים

שלום לכה"ר כתב רבנו הרמב"ם, הל' תפלה וברכת כהנים פרק ט"ו: שישה דברים, מונעין נשיאת כפיים -- הלשון, והמומין, והעבירה... העבירה כיצד: כוהן שהרג את הנפש, אפילו בשגגה -- אף על פי שעשה תשובה, לא יישא את כפיו: שנאמר "ידיכם, דמים מלאו" (ישעיהו א, טו), וכתוב "ובפרישכם כפיכם, אעלים עיניי מכם" (שם). וכוהן שעבד עבודה זרה -- בין באונס, בין בשגגה -- אף על פי שעשה תשובה, אינו נושא את כפיו לעולם: שנאמר "לא יעלו כוהני הבמות" (מלכים ב כג, ט); וברכה כעבודה, שנאמר "לשרתו ולברך בשמו" (דברים י, ח). וכן כוהן שנשתמד לעבודה זרה -- אף על פי שחזר בו, אינו נושא את כפיו לעולם. ושאר העבירות, אין מונעין.

תוקף משפטי לבית דין רבני

שלום,
לפני כחודשיים פנינו לבית הדין הרבני בתל אביב לפסוק בעניין מסויים כנגד מעשה שביצע "פלוני". בפסק הדין אב בית הדין פסק "שפלוני" חייב בתוך חודש וחצי לקיים את דרישתינו. עבר הזמן "פלוני" לא ביצע את הפסק בכלל. הוא למעשה "מצפצף" על בית הדין וכו' אנחנו נמצאים בדילמה, מצד אחד באנו לבית הדין מתוך הערכה וכבוד. ולכן לא פנינו לבית משפט אזרחי (נראה שאם היינו פונים לבית משפט אזרחי "פלוני היה מקיים את הפסק "ממוראה של מלכות".) בימים אלו אנשים פונים אלינו ושואלים: מה שווה בית הדין הרבני בכלל אם אין לא כח לאכוף את פסקיו ?

שנה הבאה שמיטה

מורינו ורבנו יצ"ו בשנה הבאה, תהיה שנת שמיטה. וברצוני לשאול מס' שאלות.
1. יש לי זרעי אתרוג (מסוכות) שברצוני לזרוע, אם אזרעם כעת, מה יהיה בשנה הבאה, האם לא אוכל להשקות? מה בדיוק יהיה מותר ואסור לי?
2. יש לי ייחורים שזרעתי בשנה שעברה, וגדלו בעציץ בתוך ביתי, וכעת אני רוצה להעבירם לאדמה לחצר, כיצד עלי לנהוג בהתאמה לשאלה הקודמת?
3. מתי אוכל ליהנות לברכת ארבעת המינים מהייחורים?
תודה רבה.

כיסוי ראש

כמו"ר הגר"ע שליט"א. השבוע, קראתי כתבה מאלפת באינטרנט, אודות כיסוי הראש. יש לציין שהטיעונים נשמעים חזקים, ולא סתם מילתא, או עורבא פרח. שהו פסק בנושא הכיסוי ראש שנתן הגר"י משאש זצ"ל. אשמח אם הרב יגיב על הדברים, כי הם חשובים מאד, במיוחד לי אישית - שיש לאשתי קשיים עם הדבר כבר מס' שנים. ברוך תהיה. איך ההלכה היתה נראת היום אילו הרבנים היו מעזים להתיר הלכות בהתאם לצרכי הדור?

חידוד לגבי הלוטו.

נעים מאוד, בהמשך לתשובתך: אמנם הגר"ע יוסף פסק שלפי מרן השו"ע - אסור, אבל דומה שניתן לומר שהמשתתפים בלוטו (לא בטוטו) יש להם על מה לסמוך. עד הפסיקה לעיל, מילאתי לוטו כל יום שישי, ומאז הפסקתי, ולכן מגיעה השאלה הבאה: אני עיינתי ומצאתי שהר' עובדיה מדבר על מפעל הפיס בכללי, ולא נתן דעתו על כל הגרלה בנפרד בפרט ללוטו. האם לפי פסיקה זו, אם אני הולך לפי "ילקוט יוסף" אני מחוייב באיסור זה? והאם אע"פ כן יש לי על מי שאסמוך? אני ממוצא תוניסאי, האם אתה יודע מה דעת רבני תוניס בנושא? האם אילו שניתן לסמוך עליהם נתנו את הדעת לגבי הלוטו?
תודה מראש על זמנך. בברכה, משה.

Subscribe to הרה"ג רצון ערוסי