אמי נפטרה
י"ח טבת תשפ"ד
מתי אזכרה שנה, כי שנה מעוברת?
 

שלום רב,
אני נשואה פחות משנתיים ולצערי יש בעיה שקשורה בבעלי ומייצרת מתחים.
זה נושא אינטימי ואישי אז אנסה להשתמש בשפה יפה.
בעלי עוד לפני החתונה פגם בעצמו(ברית) ועדיין עושה כך.
עוד מעט נגיע לשנתיים של נישואין ועדיין לא הגענו לבעילה מלאה. המעשה עצמו קורה, אך בעלי אינו פולט בשעת המעשה, רק כאשר הוא פוגם בעצמו.
הוא הלך למספר רופאים וכדומה וכולם אמרו לו את אותו הדבר, כאשר הוא יפסיק והגוף לא יהיה רגיל בפגם, אז נוכל להצליח, משום שהגוף שלו לא רגיל לאף דרך אחרת.
כבר תקופה ארוכה שבעלי מודע לזה ולא מפסיק, מתוסכל מאוד מעצמו.

שלום לרב! האם נכון לומר, שחידושי המאירי על השס, בעלי פחות חשיבות כיוון שהוא לא נגלה לעיני ראשונים?
מה יחסו של מארי לחידושי המאירי?
האם נכון לומר שדרכו של המאירי בפירוש הסוגיות, היא הכי קרובה להבנה הרמב"ם של הסוגיה?
ברוך תהיה

 האם מותר להלוות ברבית למוסד ציבורי, כגון: עמותה, בית כנסת, וכד'. לייתר הבהרה: האם איסור ריבית הוא רק לאדם פרטי או גם למוסד ציבורי? (בשמיטה, למשל, אין שמיטת כספים לבית דין). תודה על תשובה מהירה.

בבבא בתרא קמב א ד״ה ״אמר רב ששת…גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו…״ הגמרא דנה בנכסי הגר במידה ויש בן או אשתו מעוברת וכו׳. 
וברמב״ם זכיה ומתנה ב׳ יח׳ גם כן אין התייחסות לאשת הגר וזכויותיה לגבי מדור, מזונות, נכסי מלוג/צאן ברזל. זה שאין התייחסות לכך האם זה פשוט שזכויותיה נשמרות ע״י בית דין או שהיא איבדה/צריכה להוכיח את זכויותיה, ועד שתוכיח היכן תדור ותזון.
 

שלום כבוד הרב!

יאיר לנו רבנו את הדרך: אשתי ילדה לא מזמן בן זכר. רצינו לדעת מה הם דיני הטומאה בזמן זה. לפי מה שהבנתי, יולדת זכר נטמאת שבעה ימים באופן אוטומטי. לאחר מכן, אם יכולה לספור שבעה נקיים (14 ימים לאחר הלידה) היא יכולה ללכת למקוה בברכה.

אם היא ראתה דם בין זמן זה וארבעים יום לאחר הלידה, מדאורייתא מותרת היא לבעלה שאלו דמי טהרה. אך נהגו לאסור ולתהייחס לדם זה כאילו נידה, ולכן על האישה לחכות עד שייפסק הדימום ותספור עוד שבעה נקיים וללכת למקוה שנית, אך בלא ברכה מפני שטבילה זו היא מכח המנהג.

אם טעיתי, מחל לי רבי והאר את דרכי.

שלום הרב! האם יש מקום להחמיר לדעת רבנו , ולטבול לפני התפילה במקווה? בפרט שכתב תשובה שמעולם לא התכוון לבטל תקנת עזרא וכו.. מה מנהג תימן בזה? הרב שמע מארי פסק בנושא?