האם מותר להלוות בריבית למוסד ציבורי?

ראובן חייב 1000 ש"ח לחברת חשמל, ועקב כך ניתקו אותו מהחשמל. שמעון מצליח לסכם עם חברת חשמל, שהוא ישלם להם 950 ש"ח עבור ראובן, והם יוותרו על שארית החוב ויחברו את ראובן לחשמל; בתמורה לשירות זה, שמעון דורש מראובן שייתן לו המחאה דחויה על - סך 1000 ש"ח. האם זה מותר (בהנחה שראובן אכן הסכים לכך מראש), או שיש בכך חשש ריבית? (עבור שמעון זו לא ריבית כי הוא משלם 1000 תמורת 1000, אבל עבור ראובן זו ריבית כי הוא מקבל 1000 תמורת 950).

האם מותר להפקיד בבנק פיקדון ולאחר תקופה לקבל את הכסף בתוספת ריבית? באילו נסיבות יש צד להתיר אם בכלל יש צד להתיר
תודה

1. האם יש בעיה בקבלת ריבית עבור פיקדון בבנק או עבור כספים שמפקידים בתוכנית חסכון בבנק.
2. האם יש כבר היתר עיסקא מול הבנק או שצריך לדרוש זאת באופן מיוחד.
3. איזה ספרים (בשפה קלה) יש בנושא ניהול עסקים וממון עפ"י ההלכה.

שלום לכבוד הרב!
יישר כוח על האתר המבורך ועל השו"ת. ברצוני לשאול: לדוגמה: אני עובד עשר משמרות בחודש עליהם משכורתי היא 3000 ש"ח. אני מעוניין שבתלוש יופיעו 2500 ש"ח, ובחודש הבא ייכנסו ה500 הנותרים. מה מבין האפשרויות הבאות מותרת מבחינה הלכתית:
1. לרשום משמרת שעשיתי על שמו של חבר ואח"כ להתחשבן איתו?

במסגרת עבודתי כחשב בחברה אני צריך לחשב ריבית לספקים בגין פיגור בתשלומים. האם זה מתנגד עם "איסור ריבית"? מה ניתן לעשות?

ע"פ הרמב"ם (הלכות מלוה ולווה פרק ה), מותר לראובן לשלם 100 ש"ח לשמעון, כדי ששמעון שילווה 1000 ש"ח ללוי למשך שנה. אין כאן איסור ריבית, כי לא הלווה משלם את הריבית, אלא אדם אחר.
א. האם מותר לשני חברים להסכים ביניהם, שבכל פעם שאחד מהם ירצה לקחת הלוואה בריבית מהשוק האפור, השני ישלם עבורו את הריבית? לכאורה בכך הם מבטלים מעליהם את איסור הלוואה בריבית!
ב. האם מותר לשמעון להקים עסק שיסתמך על ההיתר הנ"ל (כל לקוח משלם לשמעון 100 ש"ח, ובתמורה שמעון מלווה 1000 ש"ח לאדם כלשהו לפי בחירת הלקוח)?

שלום כבוד הרב,
אני עובד במקום עבודה שבו נותנים הלוואות ללקוחות. בעבר, אלו היו שתי חברות, כיום הן ממזוגות. אחת, נתנה הלוואות והיה לה התר עסקה. שניה, לא נתנה הלוואות. כיום, כאמור, אלו שתי חברות ממוזגות שייכות לחברת אם. כיום, לכל הלקוחות ( של שתי החברות) נותנים הלוואות. האם זה מותר ע"פ ההלכה? אם לא, מה אפשר לעשות כדי לתקן לגבי הלקוחות שכבר כן נתנו הלוואות?
תודה מראש, מ.

אני מעוניין לתת כסף לסטודנט שעומד להתחיל את לימודיו, בתנאי עיסקא (לא היתר - עיסקא, אלא עיסקא ממש, שחציה מלוה וחציה פיקדון), עד סיום התואר. ע"פ ההלכה, אם יש רווחים הוא צריך לתת לי חצי מהרווחים, ואם יש הפסדים, אני נושא בשני שליש מההפסדים. השאלה היא, איך אפשר לחשב את הרווחים וההפסדים? מצד אחד, התואר האקדמי כשלעצמו הוא לא רכוש שאפשר למכור תמורת כסף; מצד שני, ברור שלתואר יש ערך כספי, כי הוא מאפשר למחזיקו להתקבל לעבודות שבהן השכר גבוה הרבה יותר. איך אפשר לחשב את זה? (נניח שאני סומך עליו, כך שאין לי צורך בעדים או בשבועה, אני רק רוצה לדעת איך צריך לעשות את החשבון).