קינה שחיבר הרב יחיא אלשייך בתימן עם בוא השמועה על השואה הנוראה שפקדה את אחינו היהודים באירופה.
חיבורה של קינה זו בתימן, היא עדות לאהבת ישראל והערבות ההדדית הגדולה ששכנה בלבבות יהודים על אף פיזורם בין האומות.
ראוי לציין בנוסף פרט שאינו ידוע לרבים מבני עדת תימן, כי יש והיו יהודים מראשוני עולי תימן לארץ ישראל שהתנדבו במסירות נפש לבריגדה היהודית בצבא הבריטי על מנת להלחם בנאצים ולהציל את חיי היהודים.
בני תימן אשר עלו ארצה נפגשו עם יהודים שזכו לברוח מתלאות השואה. אלו התרפקו על צוואר אלו בצער הגלות ואנו תפילה כי ננוחם כולנו בבניין ציון וירושלים.
ראוי לציין, כי הרב אלשיך אשר היה מראשי ישיבת בית אלשיך בצנעא, זכה לעלות לארץ ישראל ולגור בירושלים וללמוד תורה בישיבת מרכז הרב יחד עם יהודים שעלו לאחר השואה ולהעמיד דורות של תלמידי חכמים. כך התקיימה בו ובהם הפסוק 'שמחו את ירושלים, וגילו בה כל אוהביה. שישו איתה משוש - כל המתאבלים עליה'.
בתמונה: חיילים נאצים גוזזים פיאות ליהודי חסידי העטוף בטלית.
מדהים לראות כיצד הפיאות וצורת העיטוף בטלית דומה למנהגם של יהודי תימן.
פורסם לראשונה באתר האגודה לטיפוח חברה ותרבות

תכנים לקריאה נוספת
הכלים הערכיים שמעניקה תורת ישראל להתמודדות עם הרוע האנושי - פרשיות תזריע מצורע
תזריע המצורע, שתי פרשות מחוברות. ובכן, כל אדם ואדם עלול לשאול איך אתה הרב יכול לחבר בין פרשיות כאלה ובין עצמו של היום הזה, יום השואה והגבורה? ובכן, תראו במה היהדות פוסקת. אישה כי תזריע וילדה זכר. אישה ואם היה נקבה תלד. איך מתייחסים לתופעה של הולדת זכר? של הולדת נקבה? איך מפתחים את הזוגיות בין אבא ובין אמא משזכו לולד זכר או נקבה? איך מתייחסים לילדים הקטנים? כשכל אחד ואחד הוא עולם בפני עצמו. כלומר, היהדות מטפחת את הטיפול בזוגיות, במשפחה, בהורות, בילדים, תוכנית שימת לב לכל נפש ונפש, כי כל נפש היא עולם ומלואו.
מסע לפולין
ילמדנו רבנו,
בתו בת ה-16 שואלת לגבי היציאה למסע לפולין ולגטאות במסגרת האולפנה,
מהי דעת הרב בנושא ואיך ניתן להסביר את זה לילדה לאור החברה השוטפת...
מהי עמדת ההלכה לתופעה של הדחקת זוועות השואה ע"י חלק ממדינות ארופה?
שאל השואל מהי עמדת ההלכה או עמדת היהדות במובן הערכי, לא בתור קורבנות של השואה, ביחס לאותן מדינות כמו פולין עם החוק הפולני שמנסה לכרסם באחריות ביחס להשתתפות בשואה הנוראה. ועכשיו ליטא בדרך, ותכף כנראה עוד יהיו כאלה. אז השואל רוצה לשמוע את הבחינה הערכית והמוסרית וההילכתית לא רק בהיותנו עם שאנחנו הקורבן של השואה.
האם יש גם פן הלכתי בזכירת מאורעות השואה?
מהי תכליתה של מצוות זכירת מעשי עמלק והאם חובה זו תקפה גם בימינו?
האם מצווה זו נכללת גם בחובת "והגדת לבנך"?
מהי החשיבות הערכית והאמונית של מצוות הסיפור באימי הימים ההם, לחברה היהודית בכל דור ודור?