עדות של תלמיד על רבו
התורה קבעה שבן אינו יכול להעיד על אביו ולהיפך, משום שדעתם קרובה זה אצל זה, וקרבה זו עלולה לשבש את תפיסת המציאות שלהם. אם כך, לכאורה היה ראוי גם לאסור עדות של תלמיד על רבו המובהק ולהיפך, משום שדעתם קרובה אפילו יותר מאשר בן ואביו. מדוע לא מצאנו איסור כזה?