גניזה

האם צריך להטיל ציצית בגלימת עורכי דין? הרי יש לה 4 כנפות בעצם?

שלום יבוא אל כב' מו"ר הרב רצון ערוסי. יש לנו בבית הכנסת ספר תורה גויל שנקרעבחלית יריעתו העליונה, ונקרעו מילים ספורות (שתיים שלוש שורות ראשונות) האם מותר להדביק תחת הקרע כתיבה מחודשת של האותיות שנקרעו? או שמא יש להקפיד דוקא לתפור בגידים? במידה וידביקו האם הספר ייפסל לקריאה?

כבוד הרב,
במהלך לימודי בישיבת ההסדר עסקנו כישיבה וכבודדים, בעקבות גל חזק של רבנים שאכן טוענים כי התכלת המצוי כיום הינו התכלת האמיתי המוזכר בתורה, בנושא: "התכלת בציצית - האם ישנה חובה כיום? ". מתוקף היותי בן העדה התימנית, חיפשתי את הנוהג שלנו ביחס לציצית (הכוונה לטלית קטן...) בכלל ולתכלת בפרט, ולא מצאתי מאמרים שעוסקים בכך. אשמח אם כבוד הרב יוכל להבהיר את המנהג התימני לגבי הציצית בכלל והתכלת בפרט.

שלום לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. בבהיכ"נ שבו אני מתפלל (בלדי) יש 3-4 "ספרדים" שמתפללים איתנו קבוע כבר למעלה מ10 שנים, למרות שיש עוד בתי כנסת באיזור. יש אחד מהם שנעלב כאשר אנחנו לא מזמינים אותו בסבב של התפילה והקריאה בתורה, ולכן הוא קונה תפילות ומברכים ומתעקש לקרוא בעצמו בעברית, כמו כן הוא רוצה להתפלל כשיש לו יורצייד או משהו כזה. הציבור חלוקים, חלק טוען שמאחר שהם כבר קבועים במניין הם רשאים להתפלל כרצונם, ואילו השאר קנאים יותר, ולא מוכנים שהתפילה לא תהיה בתימנית. מהי דעת כבוד הרב בנושא, ומה כבודו ממליץ לעשות כדי שהכל יבוא על מקומו בשלום?

ב"ה ב' שבט תשע"ז שלום כבוד הרב רצון ערוסי אם הבנתי כיום את ההלכה אז אין חיוב לקבוע מזוזה איך שבניתי בית. ובספר החינוך כן מדוע? אני מניח שאין חלוקה בין בנית בית לקניה
תודה קטע מספר החינוך מצוה תכג - מצות מזוזה (דברים ו', ט'), ועובר על זה ובנה בית ונתן עליו תקרה ולא הניח בה מזוזה מיד, או ששכר בית בחוצה לארץ או פונדק בארץ ועברו עליו יותר משלשים יום ולא הניח בה מזוזה, (או ששכר בית בארץ ולא הניח בה מזוזה) מיד ביטל עשה זה. ואף על פי שעברה השעה שהיה חייב להניחה, מוזהר הוא לקובעה לעולם בכל עת שידור בבית.

לרב, שלום וברכה! וישר כוחך! עפ"י הרמב"ם (הלכות ספר תורה, פ' ט' הל'ב') ברישא: "שיעור הגיליון מלמטה, ארבע אצבעות; ולמעלה, שלוש אצבעות; ובין דף לדף, שתי אצבעות" ובסיפא: "וכל השיעורין האלו, למצוה; ואם חיסר או הותיר, לא פסל."
א. מה הכוונה ב -"וכל השיעורין האלו למצוה"? האם הכוונה להידור או שאם לא עשיתי לפי השיעורים לעיל, לא קיימתי את המצוה?
ב. האם מידת אצבע היא: 2 ס"מ?
ג. ואם אעשה פחות משיעור 3 אצבעות למעלה ופחות 4 אצבעות למטה, האם מעקב? (שאלות אלו רלוונטיות לי מאד להחלטה לכתיבת ספר אצל סופר סתם) לתשובתך אודה.

קראתי בספר הלכה על הנושא "ציצית". אמרו שאם נקרע פתיל אחד מן הפתיליות אז זה לא כ"כ משנה. ואם נקרעו שני פטליות אז אמרו שם שצריך לעשות שאלת רב. ולכן אני שואל אותך מה עושים אם נקרעו שני פטליות מהצית.
תודה רבה.

שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול אם מותר לעלות במעלית שבת? והמקרה הוא כזה: אנחנו מחפשים כבר המון זמן דירה באזור שלנו, ואנחנו לא רוצים לעזוב את האזור מסיבות פרטיות, ועכשיו מצאנו דירה שמתאימה לנו בדיוק מכל הבחינות (יש לציין שאנחנו גם מוגבלים מבחינה כלכלית בקשר למחיר שאנחנו יכולים לשלם לדירה), הבניין הוא בן 6 קומות וכבן 15 שנה בערך, בבניין מתגוררים גם אנשים דתיים שיכול להיות שגם הם מעוניינים במעלית שבת, ונודע שלנו שכל הבניין החליט להחליף את המעלית מכיוון שהיא כבר ישנה, אז

שלום לכבוד הרב רצון. כנהוג בעדת יוצאי תימן מוכרים בשבתות ובימים טובים את העליות והתפילות. לעתים יש מצב שבו אחד מן הציבור, שיש לו כסף רב, ולפיכך הוא מרשה לעצמו לקנות במחירים גבוהים, ובכך מונע ממי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו בשפע לקנות כפי יכלתו ולזכות במצוה. השאלה היא, האם יש איזה שהוא פתח של היתר, להתחרות במי שיכלתו מרובה על ידי הצעת סכומים גבוהים, ובה בעת להתכוון לשלם לפי היכולת?
תודה מראש

שלום עליכם. עומד לקום מניין אשכנזי כשהספר התורה בהישג הוא תימני. שאלותיי:
1) אמרו לי שאולי ספרי התורה התימנים הם שונים מהאשכנזים אפילו ברמת הבדל במילים עצמן ולא רק בצורה או כתרים. האם נכון?
2) האם יש בעיה שמניין אשכנזי ישתמש בספר תורה תימני?
תודה. כל טוב.

לק"י כבוד הגאון רבי רצון ערוסי יצ"ו, ועוד נודה למרי אם יפסוק לנו, מה הדין במי שעשה ציצית, ועשה באחת מן הפתילות בשתים מן החוליות ארבע כריכות במקום שלוש, האם יש לו לפרום כל הפתילה (שכבר סיים אותה) או לא. וחבר רצה לומר שאין צריך והביא ראיה ממה שכתב רבנו, שאם עשה ציצית בלא תכלת אלא מן הלבן בלבד, אין צריך להפריד בין החוליות אלא יכול לכרוך את הלבן ברצף, הא חזינן שאין קפידא איך שיהיו הכריכות בלבן. יורנו המורה ושככמ"ה. אליה כלף

א. הרב עובדיה יוסף שליט"א פסק שיש להתעטף לאחר הברכה כשיטת הבן איש חי, כלומר עטיפה ישמעאלית שהיא עטיפת הראש מבלי לכסות את הגוף. מרן תיקן את הוראת הבן איש חי בפרט אחד שאין לכסות את העיניים. בנו הרב יצחק הסביר בשארית יוסף שהסיבה שהרב עובדיה אינו פוסק כאן כמחבר השלחן ערוך, המחייב עטיפת הגוף, משום "מנהג אבותינו בידינו". ראינו שהרב שינה מנהג אבות בעניין כיסוי העיניים. מדוע אם כן לא תיקן את העיקר וחייב עטיפת הגוף מיד לאחר הברכה? נסיונות הרב להסביר שעטיפת הראש היא התחלת המצווה נראות דחוקות משום שהעטיפה הישמעאלית היא מנהג אבלים ואינה קשורה לכיסוי הגוף.