1. מארי התייחס בחיוב להיתר מכירה לצורך השביעית, לא כן למכירת חמץ. אבל כמובן אם מדובר במכירה שנעשית כדת וכהלכה. הגע בעצמך, היו זמנים שחקלאים שלחו לרבנות בפקס, טופס מכירה, מבלי שידעו מה טיבה של המכירה, ומי הקונה, ותנאי המכירה.
2. לאוצר בי"ד כפי שהבד"צים מנהלים, אין מקור בדברי רבינו.
3. יש פנים לכאן ולכאן. הדבר פשוט שאם התנו להתגבר על בעיית הספיחין, ע"י יבוא (לא מגויים עויינים) הרי זה פתרון טוב. אבל עדיין יש בעיה כיצד החקלאים יתפרנסו. ואין לי ספק שבמדינת ישראל, שמתנהלת לפי ההלכה, היו נערכים לכך עם כל המערכות. אבל לא זהו המצב בימינו. וכל עוד לא יתמודדו עם יבוא 100% לכל האוכלוסייה, של ספיחין, ופתרון חליפי לפרנסת החקלאים, יזדקקו למכירה. ולכן טוב לצמצמה יותר ויותר עד שנצליח לשמור שמיטה כהלכתה.
4. יש מקום להקל, אבל יש צורך לפרטים, כי הסוגים והשיטות שונות.