שלום לכבוד הרב,
אני בן 33 ומשפחתי הינה חילונית. סבי ז"ל שנפטר הוריש את כל רכושו לאשתו (סבתי) וקבע כי לאחר מותה (בע"ה בשיבה טובה) ירשו בניו את הרכוש שווה בשווה. סבתי התכוונה להוריש את הרכוש אשר נותר שלה ושלו שווה בשווה בין בניה הבכור (אבי), והצעיר (דודי). כיוון שאבי מצוי בחובות כבדים (בעיקר לבנקים) הוא חושש כי במועד פטירתה של סבתי כל הירושה תעבור לכיסוי החובות באופן אשר לא יתיר לו דבר, על כן הוא ביקש ממני להיות היורש במקומו ולאחר קבלת הכסף אעביר אותו אליו (למשל במזומן). לשם כך נדבר עם סבתי שתשנה את צוואתה או למצער תכין צוואה מיוחדת בעניין. הסכמתי לעשות כן, ברם אני מהרהר בדבר ומכאן שאלותי להלן:
1. האם אני רשאי לעשות כן תוך ידיעה כי אני מסייע לו להתחמק מנושים?
2. האם אני רשאי לעשות כן בהתחשב בדיני הירושה היהודיים, נראה לי כי רק לבן יש זכות לרשת ולא לנכד.
3. למרות שלא נראה לי וצדק והגון לעשות כן, ויש באמור להלן מידה לא מבוטלת של גאווה ואף חוצפה, נוכח חשיבות העניין, אשאל בכל זאת: במידה ואני יכול לקבל את הכספים לידי, ונוכח ניסיון העבר המצער של אבי בניהול כספים (מפאת לשון הרע איני רוצה להרחיב בדבר אלא אם כב' הרב יאמר כי הדבר נדרש ולגיטימי לקבלת תשובה לשאלתי, עם זאת אדגיש כי אין מדובר בהימורים), האם לגיטימי שאחזיק בכספים ולא אעביר את הכסף במלואו לאבי, על אף שהוא מצפה לכך, אלא טיפין טיפין ובשום שכל (עד כמה שיכולות ניהול הכספים שלי מגיעות) בכדי שלא יעלמו הכספים אלא יוכלו לשמשו במהלך חייו. אני חושש כי אם כל כספי הירושה יועברו אליו באופן ישיר הסכום יעלם יחסית מהר ואז לא ישאר לו דבר (מצב קשה ביותר לאדם בגילו). אוסיף כי יחסי עם אבי הינם טובים והוא גידל אותי במסירות רבה. במידה ואסרב לעניין הדעת נותנת כי יבקש מאחיו (דודי) לקבל בצוואה המתוכננת את מלוא כספי הירושה, ברם אבי סומך עלי יותר בעניין העברת הכספים כאמור ואין לדעת מה יוליד יום בכל הנוגע לטיב יחסיו עם אחיו (הידוע כאדם ישר מאד, ברם יחסיו עם אבי אינם טובים בשנים האחרונות)
תודה מקרב לב,