כפרה לאדם שחי בעבירה
האם יש כפרה לאדם שחי בעבירה והתחייב בכרתות בימינו ?
כבוד הרב שלום רב!
כיצד עושים תשובה? (בבקשה תן לי הוראות כיצד לנהוג - מפני שבכל מקום אומרים את המילה תשובה, אומרים לחזור בתשובה, לעשות וידויי שהוא חלק מהתשובה ובכל פעם אומרים רק ת - ש - ו - ב - ה. את איך עושים את התשובה לא רשום ..)
עיין הל' תשובה להרמב"ם, שם תמצא את הגדרת התשובה ואת מהלכיה. עיקריה כדלקמן:
1. חרטה על החטא שהאדם חטא, ובושה מן הכישלון בחטא.
2. וידוי על עשיית החטא.
3. קבלה לעתיד של אלחזור ולשגות בחטא.
האם יש כפרה לאדם שחי בעבירה והתחייב בכרתות בימינו ?
הרב שלום.
הרמב"ם בשני המקומות מדגיש שענייני כפרה מסור רק לה' יתרומם. ואין שוקלים עוונות וזכיות רק בדעתו של אל דעות.
אם כך מה מקום לחכמים לציין עונש מול עבירה.
נשים מתות בלידה בגלל שלא שמרו מצוות חלה. רעב בא בגלל...
אשמח להסבר. כי זה הטריד אותי כל השבוע....
שאל בעל תשובה יקר משכיל ונבון אשר הגיע לעולמה של התשובה מתוך התבוננות והשוואה בין החילוניות ובין חיי דת ואמונה על פי תורת ה', וברוך ה' זכה והוא היום חי על פי התורה ועל פי אשר לרובו בכל דבר ועיקר.
למעכ"ת הרה"ג רצון ערוסי שלום וטוב אדרוש
1. שאלתי הראשונה תעסוק בהלכות שבת יותר נכון בקשה להלכות שבת, האם נכון להמציא קונטרס אך ורק להלכות שבת כמובן עפ"י משנה תורה, כי הדור קטן וההבנה עוד יותר מי ישית את הרמב"ם ואת הר' קאפח מי יכיל? אם אסור להניח אוכל על הפלטה משום דמבשיל בשבת האם מותר להניח כלי ריק בשבת על הפלטה ועליו להניח מיני אוכלין? ואם כך לא די שיש פח על גופי החימום של הפלטה עצמה? שאין אנו מניחים על ה"אש" ממש.
2. האם נוחה דעת הר' קאפח מדיעותיו של פרופ' ישיעהו ליבוביץ'?
3. מהו שיעור לברכה אחרונה? האם אני יכול לדמות בנפשי שיעור כנפח שתי תמרות ומהו העוגן ההלכתי שמאשר לי כך?
חטאתי בשקר למספר אנשים ולמדתי להכיר בטעות. בנסיוני לכפר על הטעות הבנתי שדרושים השלבים הבאים: חרטה, ווידוי וקבלה לעתיד. השלבים מובנים לי למעט "ווידוי": האם הכוונה להתוודות מול האנשים על השקר או שהכוונה לווידוי מול בורא עולם (כנוסח התפילה לדוג')?
שלום רב לכבוד הרב.
רציתי לשאול האם מותר לאדם לעבוד כמתקין" טכנאי, בחברת כבלים" אינטרנט" לווין. האם זה כמו למכור סכין לאדם, שיכול שהוא יעשה בה מצוה ויכול עבירה, או שזה אסור?
תודה רבה לכבוד הרב,
פסח כשר ושמח
לרב שלום ותכתב בספר החיים ובספר הזכרון רבינו במורה נבוכים ח"א פרק ל"ד כותב שהרוצה להגיע לשלימות בלימוד התורה יעסוק ויתלמד קודם במלאכת ההגיון ואח"כ בלימודיות על הסדר ואח"כ בטבעיות ולאחריה באלוהיות
1. מה יעשה אדם שהתחיל את לימודיו הפוך מהסדר הנ"ל?
2. מה זו מלאכת ההגיון?
3. מה זו הטבעיות? אם יוכל הרב לציין איזה ספרים או חלקים במשנה תורה עוסקים בשני הנ"ל. שנה טובה מבורכת לך ולמשפחתך
בנושא הקדמת מתנות עניים לפני ראש השנה ולא כמנהג הכפרות שנעשה אחרי החג, וזאת כדי שיהיה לעניים ממון לראש השנה שהוא שני ימי חג.
אצלנו משתדלים לתת סכום מראש לגבאי ולהתנות אתו, שיחלק חלק לפני ראש השנה וחלק לפני כיפור, כדי שיוכלו עניים לרכוש צרכי אותו חג.
שלום. אני מצטט מכתב בן תלמיד לרבו: "מזמן לא כתבתי, אבל בזמן האחרון חזרתי לשימוש באינטרנט, לא דברים רעים אבל משחקים כדי להעביר את הזמן (למשל בחיים האמיתיים אני חשוב כמת, ובמשחק אחד הצלחתי כמעט ליהיות ראש עיר). יש לי שאלה קשה שמקוננת בלבי יותר מדי זמן... אני מבקש שתענה לי תשובה ברורה. הרבה פעמים למדנו ביחד, שאלתי אותך אין ספור שאלות בכל מיני תחומים, שמירת שבת, כשרות, כיבוד הורים ומורים, פרקי תהילים, פרשת שבוע, ותכלה היריעה אם אמשיך לפרט את הרשימה הארוכה. בכל תחום, בכל עניין, ענית לי כמו מכונת ירייה, הסברת את הנושא, הבאת את הדעות השונות, וכל זה בעל פה.
האם/איך יכול אדם שהוציא זרע להתחרט ולכפר על המעשה?
ברצוני לדעת מהו מקורה של הקביעה המפורסמת כי הרמב"ם פסק במפורש וחד משמעית כי אסור לעלות לקברים? אומנם קיימת ההלכה שקבע האומרת ש"לא יפנה אדם לבקר את הקברות", אולם נושאי כליו טוענים שביקור משמעו חפירת הקבר והוצאת העצמות כדרך האמורי, וזה ודאי שאסור, אבל בימינו לביקור משמעות אחרת - לפקוד מבחוץ, וזה מותר (הרדב"ז: "אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה"). מדוע אם כן מציגים את הרמב"ם כאילו לחם בנחרצות נגד עלייה לבתי קברות? כיצד מפרש כבוד הרב את הלכה זו של הרמב"ם?