אמונה ללא הגשמה
בחיי היום יום אנו עסוקים בשגרת החיים, כמו רבים שגרת החיים סוחפת אותנו מבלי להרגיש לחיי צריכה והשתעבדות .
1. כיצד יכול אדם לעבוד על עצמו להחליש את ההתעסקות בשגרת היום ?
2. באילו אופנים אדם יכול לחזק את האמונה בקרבו בלי להגשים את האל ?
יום הכיפורים מביא עמו הבטחה לסליחה ולטהרה, אך אינו פוטר אותנו מן המפגש עם מי שפגענו בו. חשבון הנפש הזה נדרש גם במילים הנאמרות בתוך ויכוח ציבורי.
האזינו לקריאה לחשבון נפש אישי וציבורי לפני יום הכיפורים.
אשרינו שיש לנו יום שבו הקדוש ברוך הוא מבטיח סליחה וטהרה כשנעבור אותו כדת וכהלכה. אולם על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. זו תעודת כבוד לעמנו: הקדוש ברוך הוא אינו מחליף את האדם שנפגע. תחילה צריך הפוגע לרצותו, ואז לפנות בבקשת סליחה וכפרה מאת השם.
בעניינים האלה אנחנו עלולים לדוש בעקבינו יום־יום: לשון הרע, קבלת לשון הרע והתייחסות שאינה ראויה. מי שחושש שפגע בחברו צריך לרצותו, אפילו חברו אינו מודע לפגיעה.
המחלוקת הציבורית ביחס למלחמה ולהנהגה לוהטת. טבעי שיש דעות שונות, כשם שהפנים שונות. במשטר דמוקרטי מתקיימות בחירות והכרעות רוב. אפשר לחלוק על ראש הממשלה, ואף חובה לחלוק כשסבורים שהדעה האחרת נכונה.
אבל כינויו ״בוגד״ או ״רוצח״, קריאה לתלות אותו או הטחת הטענה שלא אכפת לו מן החטופים הם דברים קשים ואסורים. בית שני חרב בגלל שנאת חינם. האם נסכן בשנאה כזו את שיבתנו לארץ ואת מפעל הקמת המדינה?
זו קריאה מלב אל לב לכל אחינו לנצל את יום הכיפורים לבקשת סליחה זה מזה. נמשיך להתווכח מתוך כבוד הדדי ואחריות לאומית. מי שנכשל בביטויים פוגעים כלפי אחרים בחברה בישראל נקרא להתנצל בפומבי.
מסקנת הדברים
בקשת מחילה ואהבת ישראל צריכות ללוות את התשובה. כך נוכל להמשיך במחלוקותינו תוך שמירת כבוד הזולת ולזכות לסליחה, לכפרה ולטהרה.
האם יום הכיפורים מכפר על פגיעה באדם אחר?
על פגיעה באדם אחר אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה הפוגע את חברו. הקדוש ברוך הוא אינו מחליף את הנפגע. לכן מי שחושש שפגע צריך לבקש את מחילתו, אפילו הנפגע אינו מודע לפגיעה. הדברים מחייבים גם בחשבון הנפש על השיח הציבורי.
בחיי היום יום אנו עסוקים בשגרת החיים, כמו רבים שגרת החיים סוחפת אותנו מבלי להרגיש לחיי צריכה והשתעבדות .
1. כיצד יכול אדם לעבוד על עצמו להחליש את ההתעסקות בשגרת היום ?
2. באילו אופנים אדם יכול לחזק את האמונה בקרבו בלי להגשים את האל ?
בס"ד אדם שעושה עבירה חמורה כי היא נעשתה לו היתר במשך תקופה ארוכה, מנסה לעזוב את החטא אבל קשה מאוד. מה אפשר לעשות? (העבירה היא: פוגם בברית קודש). חג שמח וכל טוב!!!
קיימת סתירה לכאורה בדברי רבינו. מחד, השלמות האמיתית היא מהמין הרביעי. דהיינו, השגת המעלות ההגיוניות. מאידך, בהמשך מבאר רבינו הפסוק: "בזאת יתהלל המתהלל... עשה חסד ומשפט.... והיו הליכות אותו האדם אחר אותה השגה מתכוין בהם תמיד חסד צדקה ומשפט להתדמות במעשיו..." (ע"כ דברי רבינו) ולפי זה מחזיר אותנו לשלמות ברמה נמוכה יותר (מהמין השלישי), האמנם?
Shalom HaRav
Based on Moreh Nevuchim 1:7 , was Adam HaRishon's teshuvah accepted by Hashem. When Adam names Seth in his likeness, does that mean that Adam regained "tzelem elokim" like Seth or does it
refer to Seth gaining his tzelem elokim only?
שלום עליכם כבוד מורנו ורבנו!! שמעתי מחבר שמקווה קר מועיל לתיקון הברית. האם גם מקווה חם מועיל לתיקון הברית?
שלום כבוד הרב!
בזמן האחרון קורה לנו דברים במשפחה! לפני שבועיים הייתה תאונת דרכים לשתי דודות שלי ודודה שלי הייתה בבית חולים אבל ברוך ה' הכל בסדר לפני שבוע סבתא שלי הייתה בבית חולים עקב דימום בפה ואחרי יומיים היא שוב הייתה בבית חולים כי היא נפלה ושברה את היד! והיום א' בניסן בן דודה שלי גם שבר את היד! האם נגזר משהו משמים? מה עלינו לעשות! מקווה לתשובה מהירה!
תודה
"תיקון לעון משכב זכור למי שאין בו כוח להתענות, וגם אינו יכול להתגלגל כל גופו בשלג תשעה פעמים, יקבל תענית מבעוד יום" תוכל להגיד לי מה אני עושה על פי זה? כיצד אני מבצע את התיקון?
לְכָבוֹד הָרַב.
רצוני לשאול בעניין שאני דן בו רבות עם חברים: התורה אומרת בדברים כי הבנים לא יומתו על אבות והאבות לא יומתו על בנים, וכן ביחזקאל נאמר שהנפש החוטאת היא תמות, ללמד שכל אדם נושא באחריות מלאה על מעשיו, ולפיכך כל אחד נענש על חטאו שלו. וכן למדתי שרבנו הרמב״ם מלמד במשנה תורה שתשובה מכפרת על כל עבירה.
ואולם, בלימוד הגמרא מצאנו דעות ומאמרים המורים שהצדיקים יכולים לכפר על עבירות, וכן שהגלות יכולה לשמש כעין כפרה על חטאי הדור הקודם. דבר זה נראה לי כסותר את דברי התורה הברורים, שלפיהם כל אדם ייענש על חטאו הוא בלבד.
Shalom HaRav, How does the Rav explain the following aftermath of elisha ben avuyah in Talmud Chagigah
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַחֵר, אָמְרִי: לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי. לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ — מִשּׁוּם דַּעֲסַק בְּאוֹרָיְיתָא, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי — מִשּׁוּם דַּחֲטָא. אֲמַר רַבִּי מֵאִיר: מוּטָב דְּלִידַיְּינֵיהּ וְלֵיתֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי. מָתַי אָמוּת, וְאַעֲלֶה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר סְלֵיק קוּטְרָא מִקִּבְרֵיהּ דְּאַחֵר.
השיעור נאמר ערב יום הכיפורים תשפ״ו, על רקע הוויכוח הציבורי על המלחמה וההנהגה באותה עת.