כבוד הרב שלום וברכה מדי פעם יש לי וויכוח עם אנשים שמחזיקים בתזה שהרפורמים הם חלק בלתי נפרד מהיהדות, וטוענים כי דעותיהם לגיטימיות, בניגוד מוחלט לדעתי כמובן. לאחרונה, נכנסתי למבוי סתום עם עצמי, ונראה לי בכל זאת שהפתרון לבעיה שלי הוא פשוט. כשהגר"א אומר "הלכה עוקרת מקרא... והן מגדולת תורתנו שבעל פה שהיא הלכה למשה מסיני והיא מתהפכת כחומר חותם". מה כוונתו? האם יש גבולות ל"הלכה עוקרת מקרא"? האם הוא נותן פרמטרים לגבולות אלו? אם כן, מהם? מובן כי אם אין גבולות ל"הלכה עוקרת מקרא" הרי שיש לגיטימיות גם לזרם הרפורמים כיוון שמבחינתם ההלכה עוקרת מקרא. ולכן אין ממש מחויבות להלכה.
