הגונב דבר מה ממאן דהוא, כל שמשך, או הגביה קנה את הדבר שנגנב. ונתחייב מבחינה עקרונית לשלם תשלומי כפל, ובמקרה דנן היתה הגבהה, והיתה משיכה, כי הפירות הוצאו מרשות הבעלים. הואיל והפירות נקנו לגנב, הרי הגנב כאדם שקנה פירות טבל, והוא חייב להפריש תרו"מ בברכה. כי הוא הבעלים של הפירות טבל, רק שהוא חייב לשלם לנגנב תשלומי כפל. למרות שהגנב קנה את הדבר הנגנב בהגבהה או במשיכה, אם לא חל שינוי בגוף הדבר הנגנב, שינוי שאינו חוזר לברייתו, חייב הוא להחזיר לנגנב את גוף הדר הנגנב, ולהוסיף לו את הכפל. צריך עיון אם קטיפת הפירות מן האילן הוא בבחינת שינוי, אבל בין כך ובין כך הגנב חייב להפריש תרו"מ, כמובן אם הגנב התחרט, והחזיר כל הפירות. בנגנב חייב בתרו"מ בברכה.