1. אצבע היא רוחב אגודל בינוני, אגודל היא הבוהן, טפח הוא מידת אורך ברוחב ארבעה אגודלים, אמה בת שישה טפחים שהם רוחב 24 אגודלים. וסמך זה לפי מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, עירובין א, אות כט, 53 ס"מ באצבעות שותקות (מרווחות) ו 50 ס"מ באצבעות עצבות (=דחוקות). יוצא שרוחב אצבע למעלה מ 2 ס"מ. אין רלבנטיות לאורך האגודל ובוודאי לא לאורך קמיצה והזרת ובכל זאת, לפי מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, שבת, ט, ז, אות כב, עמ' קצב, אורך זרת הכתובה לא המורגשת ביד, היא לפחות 25 ס"מ.
2. לפי המקובלים - כן.
3. כן.
4. קשר האגודל אורך כמו האגודל, עיין מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, תפילין ומזוזה וס"ת, ט, א, אות
ב. נחלקו הדעות אם עד קשר ראשון של האגודל (רש"י, מנחות, מב, א) או הקשר השני של האגודל (רג מה", מנחות, שמ) ונראה לי ששיטת רבינו, כשיטת רש"י, שהרי בציצית א, אה, אמר שעושין הציצית לא רחוק יותר משלושה גוזלים מסוף האריג, ולא פחות מקשר גודל.
5. יש מנהגים עתיקים שקדמו לרמב"ם, ואינם כהרמב"ם ואבותינו המשיכו בהם, עיין רשימתו של מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל, בהקדמתו לרי"ף על חולין.
6. באופן כללי עליך לדעת, שהרמב"ם יכול לומר שעניינים אלו הם אגדיים ולא הלכתיים, כמו כן הוא יכול לומר שגם אם אומרן בתלמוד התכוון להלכה, אין הלכה כמותו. ואין זה רק בעניין רוח רעה, אלא ראה גם עניין של חשש מפני הזוגות, וכן דין לועג לרש וכיו"ב.