דברים הבאים מחמת הסעודה
האם אנו נוהגים לברך על קפה בתוך הסעודה והאם יש שינוי בן המנהגים שלנו תודה רבה
לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה,
א. האם יש עוד מקרים (אולי כגון מריחת משחה לרפואה, וכיו"ב) שבהם אדם צריך לומר "שיהא עסק זה לי לרפואה"? או שזה רק במקרה שיש חשש סכנה כגון הקזת דם?
ב. בהל' ברכות פ"י הלכה כב נאמר: "ההולך למוד את גרנו.. וכל הצועק לשעבר הרי זו תפילת שווא". האם אין עצם עצמה של תפילה זו תפילת שווא? שהרי גרנו נמצא כבר לפניו וכמותו או איכותו לא תשתנה לטובה בעקבות תפילתו, נמצא שגם זו תפילה לשעבר לכאורה.
בתודה מראש
א. כל טיפול רפואי שיש בו חשש נזק, טוב שיאמר, שיהא עסק זה לי לרפואה, ובסיום ברוך רפוא חולים, כי בלאו הכי לפי רבינו, אין חתימה בשם ה'.
ב. זו תפילה שתתגלה לו ברכת ה', ואחרי המדידה, תפילה זו כבר אינה צריכה והיא לשווא
האם אנו נוהגים לברך על קפה בתוך הסעודה והאם יש שינוי בן המנהגים שלנו תודה רבה
למה לא מברכים שהכל על שכבת השוקולד (היא לא דקיקה)?
ולמה לא מברך מעין שלוש?
תודה רבה
שלום , האם מברכים ברכה אחרונה על ממתק קרמבו אחד, כי לכאורה הנפח שלו יותר גדול מתמרה אבל יש בו אווריריות?
בתודה.
שיעור כזית הינו המינימלי לאכילת מצוה ואילו שיעור כביצה הינו המינימלי לטומאת אוכלין,
א"כ באיזה שיעור מהם יתחייב בנטילת ידיים?
מצינו שבברכות הנהנין אין שיעור אלא חייב בברכה על אכילת כלשהו שהרי אסור ליהנות מן העולם ללא ברכה,
אך האם גם יתחייב בנט"י בברכה?
"אין קידוש אלא במקום סעודה" והרי שיעור אכילה מינימלי הוא בכזית בכדי לצאת י"ח סעודה ביום הראשון של המועדים (סוכות / פסח).
לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, רבינו פסק בהִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֶּרֶק ו', הלכה ב': שֶׁזּוֹ מִצְוַת חֲכָמִים הִיא שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בַּתּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל - פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ". זאת אומרת שעלינו לקיים תקנות שהם תיקנו, גזירות שהם גזרו ומנהגות שהם הנהיגו. ומי שלא יקיים את דבריהם עובר על מצות עשה דדבריהם ועל מצות עשה מדאורייתא, נכון?
האם בימינו יש להקפיד כל כך במים אחרונים? הלא כבר אין מלח סדומית... (וגם זו שאלה, פעם היה היום לא? במה זה קשור בכלל?) ומה העניין לעשות זאת? אפשר לאכול, לברך ולקום לשטוף ידיים במקרה והן מלוכלכות, ובמקרה שלא - לא.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. מתן תורה - בנ"י קיבלו את עשרת הדיברות ב - ו' בסיון, וביום ז' בסיון משה עלה להר סיני. ב - ו' בסיון בזמן עשרת הדיברות משה היה על ההר וחזר על עשרת הדיברות "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול". מדוע משה ירד מההר, וחזר ב - ז' בסיון הרי הוא היה יום לפני בהר? מדוע הוא לא נשאר בהר? בשביל מה הוא ירד? משה היה שלוש פעמים בהר. בתאריך ז' בסיון עד יז' משה למד את התורה. בתאריך יח' בתמוז עד כח' באב הוא ביקש רחמים על עוון העגל. לאחר שמשה פיסל את הלוחות השניים, הוא עלה בתאריך כט' באב עד י' בתשרי - מה הוא עשה באותם ארבעים אחרונים בהר? האם הוא ביקש עוד פעם רחמים על עם ישראל?
בס"ד
לכבוד הרה"ג שליט"א
ידוע ופשוט שבקהילותינו אישה אינה מברכת כלל בציבור ובכלל זאת אינה מברכת גם ברכת הגומל לאחר שהתרפאה מחולי או לאחר שילדה.
שאלה 1:
האם ניתן לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" על סנדלי שורש? כיום לכאורה נראה שהם .
ממש מנעל לכל עניין.
שאלה 2:
אני אחראי השכמה בבוקר בישיבה בה אני לומד.
האם ברכת "המכין מצעדי גבר" יכולה להיאמר כבר כאשר אני יוצא מהדלת כדי להעיר או רק כאשר אני מתחיל לצאת לכיוון בית המדרש לתפילה. בעצם מה נחשב יציאה לדרך?
שאלה 3:
אם כבר נעלתי נעליים/התלבשתי/רקעתי את רגליי על הארץ/פקחתי עיניי וכו האם אני יכול לברך אחרי המעשה? ואם לא, האם אני יכול לחזור שוב על הפעולה כדי לברך? (לדוגמה להוריד את הנעל ולנעול שוב, לברך כאשר רגליי שוב על הארץ וכו)
לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה,
א. האם יש עוד מקרים (אולי כגון מריחת משחה לרפואה, וכיו"ב) שבהם אדם צריך לומר "שיהא עסק זה לי לרפואה"? או שזה רק במקרה שיש חשש סכנה כגון הקזת דם?
ב. בהל' ברכות פ"י הלכה כב נאמר: "ההולך למוד את גרנו.. וכל הצועק לשעבר הרי זו תפילת שווא". האם אין עצם עצמה של תפילה זו תפילת שווא? שהרי גרנו נמצא כבר לפניו וכמותו או איכותו לא תשתנה לטובה בעקבות תפילתו, נמצא שגם זו תפילה לשעבר לכאורה.
בתודה מראש