נטילת ידיים ועוד
לכבוד הרב שליטא אני בחור ישיבה תימני ההולך לאורו של רבינו הרמבם ברצוני לשאול מספר שאלות הנוגעות לחיי היו יום
א. כמה פעמים צריך ליטל ידיים בבוקר
ב. האם צריך ליטול מים אחרונים עד סוף היד או שמספיק עד קצות האצבעות וכן האם מותר לדבר בינם לברהמ"ז
ג. האם בהנחת תפילין צריך להיות בצורה מסויימת או שאפשר להניח של יד בעמידה ושל ראש בישיבה
תודה רבה
א לפי רבנו - פעם אחת.
ב לכתחילה כל כף היד. ובדיעבד די באצבעות. כי אנו אוכלים ע"י מזלגות וכפיות.
לפי רבנו, אין איסור לדבר בין הנטילה לברכת המזון. אבל יש להסמיכה.
ג לפי רבנו, אין הבדל בין תפילין של יד ותפילין של ראש. אפשר שניהם בישיבה ואפשר שניהם בעמידה.
תכנים לקריאה נוספת
זמן ברכת לבנה
שלום הרב. בנוגע לזמן ברכת לבנה רציתי לשאול האם בתור תימני בלדי אנו נוהגים כמו דעת הספרדים שצריך להמתין שיעברו שבעה ימים מתחילת החודש, או שצריך לנהוג כמו הרמב"ם שפוסק שזמן ברכת הלבנה הוא ברגע שרואים את הלבנה ואפילו ביום א בחודש, וככל שיקדים מוטב.
נטילת ידים
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א לפי מנהג תימן מה האופן בו צריך אדם ליטול את ידיו ( צורת הידיים וכן מספר הנטילות לכל יד )? כמו"כ האם יש הבדל אם נוטל ידיו בעצמו או ע"י שמש ?
אכל גרעיני חמניה בשיעור כזית
שלום לרב מי שמפצח גרעיני חמניה ואכל סה"כ יותר מכזית אבל היות והגרעינים הם קטנים מאד, עבר הרבה זמן עד שהגיע לשיעור כזית, האם יברך בורא נפשות?
תודה רבה ויישר כוחך.
נטילת ידיים לפני טבילה במקווה
שלום כבוד הרב,
אנו נוהגים לפי משנת הרמב"ם וברצוני לשאול מספר שאלות: לפני מספר ימים טבלתי במקווה והבלנית "הכריחה" אותי לנטול ידיים קודם הברכה על הטבילה.
1. האם יש לנטול ידיים לפני הטבילה במקווה?
2. במידה וכן, האם לפני הברכה על הטבילה או אחרי?
3. ובכלל לגבי נטילת ידיים: מתי נשים צריכות לנטול ידיים והאם נכון שעפ"י הרמב"ם יש לברך ואז לנטול "עובר לעשייתו")?
האם התוספת לזימון "שהשמחה במעונו" נאמרת גם לאחר שבעת ימי המשתה ואף שלא בבית חתנים?
האם ישנה זהות בין דיני אמירת תוספת זו לבין דיני ברכות הנישואין?
האם בגלל שלכאורה ירדה רמת השמחה בקהילה בגין הנישואין יאמרו תוספת זו במועד מוגבל בלבד, למרות דברי התלמוד?
האם אמירת תוספת זו תלויה במנהג של כל קהילה וקהילה לאמירתה אף לפני הנישואין ואף לאחר הנישואין עד שתים עשרה חודש או למועדים ומקומות מוגבלים?
ברכות השחר
שלום למארי רצון האם אדם שמפאת חוליו נשאר בביתו ולא להלך להתפלל ולא לעבודה אלא רק בשעות הצהרים (11-12) הלך לרופא, ורק אז התלבש ונעל נעליו וכו' האם יכול לברך אז את הברכות "מלביש ערומים" "אוזר ישראל בגבורה" המכין מצעדי גבר וכו'?
אזעקה בזמן סעודה
בליל שבת עשינו קידוש ובירכנו על הלחם.
התחלנו לאכול. היתה אזעקה. ירדנו למקלט.
אכלנו כדי שיעור.
כשחזרנו, מה ההלכה בזמן חירום?
האם לברך על מה שאכלנו?
האם לחזור ולברך שוב המוציא?
האם בדין שישבו לאכול ויצאו לקראת חתן וכלה, ולא השאירו אף אחד?
ושה' יברך את הרב אורך ימים ושנים ובריאות,
ותמשיך להנהיגנו עד ביאת משיח צדקנו.
הלכה למעשה בפת שפתת אותה פתים
הל' ברכות פ"ג ה"ג "הפת שפתת אותה פתים ובשלה בקדרה או לשה במרק. אם יש בפתיתין כזית או שנכר שהן פת ולא נשתנת צורתה, מברך עליה בתחלה המוציא. ואם אין בהן כזית או שעברה צורת הפת בבשול, מברך עליה בתחלה בורא מיני מזונות." עיינתי בפירוש הרב קאפח ולא הבנתי כיצד מיישב את סתירת הרישא אסיפא. למשל, אם יש בפתיתין כזית אך נשתנתה צורתה, מהרישא משמע שברכתה המוציא מכח הכזית, ומהסיפא משמע שברכתה מזונות מכח נשתנתה צורתה. כאמור, את דברי הרב קאפח לא הבנתי, וספציפית במהדורתו עמ' תקכ"ג לא ברור אם הוא מקבל את דברי ר' יונה אם לאו. בכבוד רב.