תיקון ס"ת

שאלתי לגבי הל' יסודי התורה פ"ו אם כותב אחד משמות ה' בהפרד של מקף בין אחת מהאותיות לזאת שאחריה - האם כשמוחק אח"כ הוא עדיין עובר על איסור מחיקת שם ה' או מחיקת חלק משם ה'? האם זה משנה בין איזה אותיות הוא שם את המקף? האם מותר להוסיף לשם שכבר כתוב מקף ואז למחוק אותו או לשנות את אחת מהאותיות כגון ה"א מאלוקים לק"וף? האם מותר למחוק קטעים מפסוקים או הלכות, משניות, גמרות וכו'? האם מותר למחוק 'לק"י' האם ה - יוד בסוף נחשבת לחלק משם ה' או למשהו אחר? (אם זה משהו אחר אז איזה משהו?)

שלום לרב מה המקור למנהג שאדם ממתפללי בית הכנסת שנפטר, שמים על כסאו הקבוע כסא קטן או כר גדול כדי שלא ישבו במקומו משך שנה שלמה?
תודה רבה.

שלום רב, הנני בה לשאול שאלה למעשה בדבר ה' זו הלכה. אני כותב ביד שמאל, ואת כל המלאכות אני עושה בימין (עשיתי כמה 'תרגילים' שמביא בספר פסקי תשובות שם). ובזמנו, הורו לי בשעת הבר מצווה להניח תפילין ביד ימין כי היא יד כהה, וכדברי מרן בשו"ע (סי' כז' סעי' ו') שהקובע הוא היד שכותב בה, דכלל הוא בידינו שיש ויש הלכה כיש בתרא, ובפרט שהרמ"א כתב שכן נהגו. אמנם, כעת התבוננתי דמחד גיסא מבואר באריז"ל שלעולם יניח ביד שמאל כל אדם ע"פ הקבלה, וראיתי בכה"ח (סי' כז' שם) שכתב לצדד להחמיר כדבריו, ובפרט בנדו"ד דפליגי בה קמאי ע"פ הפשט אם הכתיבה קובעת או שאר מלאכות קובעות.

ציצית - בעיה יש לי מספר מגדי ציצית בחדר. אחת מהן היא אולי ציצית בעייתית. הנה העניין: בציציות שלי, יש חוט קטן שיוצא לפעמים ומחבר כמה מהפתילות. אז כשאני שם עלי את הציצית, החוט הקטן הזה נקרע, והפתילות כבר לא מחוברות. עכשיו הבעיה היא בשבת. השאלה הראשונה שלי היא, האם זה נחשב קריעה, ניתוק שתי פתילות או חוטים שנתחברו ע"י חוט קטן?

שלום לכבוד הרב שליט"א.
"מצוות עשה על כל איש מישראל לכתוב ס"ת לעצמו ואפי' ירש ס"ת מאביו מצווה לכתוב משלו. ומי שכתבו בידו ה"ז כאילו קיבלו מהר סיני. אם אינו יודע לכתוב יזמין מאצל סופר. וכל המגיה בס"ת אפילו אות אחת ה"ז כאילו כתבו כולו".
1. הרב כתב שאם אדם נפטר מן העולם ולא כתב ס"ת, ולא הניחו לו אבותיו ס"ת בירושה ביטל מצוות עשה. יש לי קושי! הרי גם אם אביו הניח לו בירושה ספר תורה הוא חייב לכתוב לעצמו ספר תורה, כמו שכתוב:"ואפילו ירש ספר תורה מאביו מצוה לכתוב משלו". נמצא שגם אם אביו מוריש לו ספר תורה והוא לא כתב לעצמו הוא ביטל מצות עשה.

האם מותר לשתות תה או מים בביה"כ (כמובן שלא בזמן התפילה). וכמו כן מה לגבי סוכריות בשמחות.

בס"ד שלום. התגלתה בבית - כנסת שלנו שאלה ולא הייתה לנו תשובה חד - משמעית. נשמח לקבל את פסקתו של כבוד הרב.
השולחן ערוך מפרט אלו כהנים פסולים לנשיאת כפיים. נשאלת השאלה האם הפסול תקף גם על מי שהיו לו קשרים של מספר חודשים עם נשים לא יהודיות. מדובר בקשרים ללא רישום כלשהו (כגון נישואין אזרחיים חלילה וכדו'), אלא כפי דרכו של הדור היתום שלנו ר"ל. הבנתי שמספר פוסקים דנים בזה (שו"ת פרי מגדים 44, 2 וגם הלכה ברורה 480,

שלום לרב! קנו לבני הקטן בטעות טלית שעל העטרה רקומה ברכת ציצית "כמובן שהשמות מופיעים בשינוי המקובל - 'ה' אלוקינו"'.
א. האם זה נחשב דבר שבקדושה מלהיכנס עמו לשרותים, או שהבעייתיות היא רק מצד הכתב המרובע?
ב. מאחר ומכונת הכביסה אצלנו מצוייה באותו חדר עם מקלחת ושרותים, היאך ניתן להכניסה לכביסה, האם ניתן להכניסה בתוך ציפית של כרית למשל כדי שייחשב כיסוי "או אולי שתי ציפיות"?
ג. ובלי קשר - האם יש חובה להחליף זאת אצל תופרת וכד', או שזה רק מומלץ
תודה רבה ושכמ"ה

לאחדש"ט ברצוני לשאול את הרב על מנהג יהודי תימן לחלוץ את התפילין שהונחו בתפילת המנחה של תענית ציבור - רק בתפילת ערבית כשמגיעים לפסוק: "למען ירבו ימיכם וגו"'. זכורני שפעם שמעתי את הרב מנחה את הציבור בעניין זה ומציין כי זוהי סגולה לאריכות ימים. הרב יצחק רצהבי מציין בספרו כי הטעם הוא משום שיש עניין לומר את פסוקי "וקשרתם לאות על ידך וכו"' שבק"ש כשאנו עטורים בתפילין (למרות שלילה אינו זמן תפילין). שאלתי היא:
א. מהו המקור למנהג זה?

האם בדורינו מותר להניח תפילין בבית וללכת איתם לבית כנסת? האם יש בעיה שיראה פריצות או צואה? או שיש בעיה אחרת?