אין ספק שמפסיק תפילתו ורץ למקום מוגן. אמנם שנינו במשנה, ברכות, ה, א, אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אבל כבר פירש רבינו, שם, שדין זה שבמשנה, הוא בנחש בלבד, לפי שאינו נושך ברוב המקרים, אבל מה שדרכו לשוך תמיד, כגון העקרב והאפעה מפסיק כשהם באים כנגדו, מפני שהיא סכנת נפשות. וכן הוא בגמרא, ברכות, לג, א, וכן בגמרא, ירושלמי, ברכות שם. וכבר העיר מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל על פירוש המשנה, שם, יוומא, צ, שרבינו מפרש שהנחש כרוך על עקב עצמו, לא על עקב האדם. שאם על עקב האדם מפסיק, שהרי רבינו פסק, תפילה, ו, ט, שאם ראה נחשים ועקרבים באים כנגדו והיה דרכן באותן המקומות שהן ממיתין, פוסק ובורח. וכן פסק רבינו, שם, שמפסיק מפני מלך או שמא יהרגנו. ועיין באריכות דברי מורנו הרב יוסף קאפח ז"ל על דברי רבינו, שם, הערה כד, שאין סומכין על הנס, אפילו הוא בתפילתו. וכן פסק בשו"ע, או"ח, קד, ג - ד, שכל שיש סכנה, פוסק ומרחיק מן הסכנה. ואמנם תוכל להאזין להלכה יומית באתר נצח ישראל באודיו.