טוב שמערכת המשפט תנהג בתבונה, במיוחד בעת מלחמה, ולא תגרום במעשיה לערעור אמון הציבור במערכת

אמנם, בתנאים רגילים יש מקום לשקול דבר כזה, אך בתנאים שבהם אנו מצויים - כאשר כל הלבבות פצועים, וכולנו כאובים מאז שמחת תורה שהפכה לתוגה עקב מעשים נפשעים שאין דומה להם שנעשו על ידי הנוחבות באחינו ואחיותינו. בתנאים נתונים כאלה, כשעד עצם היום הזה יש לנו הרוגים, והמלחמה טרם נסתיימה, ובמצב כזה שרבים מאחינו מפונים מבתיהם כבר זמן רב בצפון ובדרום, והם מסתובבים בבתי מלון ללא חיים נורמליים - הרי זה רקע לא קל, והלבבות, כאמור, כאובים וסוערים.

 

אך בשעה שאנחנו שומעים שיש מי מהמפגינים כנגד הממשלה וכנגד ראש הממשלה, בהפגנה שהיא אכן דבר חיובי מאוד בחיים הדמוקרטיים, אך כשמסיתים באותן הפגנות לרצוח את ראש הממשלה - והם גלויים נשמעים ומצולמים - וכנגדם לא נוקטים נגדם להעמידם לדין. ברגע זה אינני מתכוון לעמדות של ראש הממשלה, אם מזדהים איתו או לא מזדהים איתו, אלא לעובדה שמדברים בריש גלי על 'להרוג', 'לתלות', ומשתמשים בביטויים איומים, וכי אין זו הסתה? זו הסתה הרבה יותר מעשית והרבה יותר מסוכנת מאשר כאשר מדברים באופן כללי על לשטח את עזה וכיוצא בזה.

 

לכן, טוב תעשה הפרקליטות אם קודם כל תעמוד על משמר קיום המוסר והמשפט בינינו לבין עצמנו, ואחר כך בינינו לבין אויבינו, שעד עצם היום הזה נלחמים כנגדנו. כך יהיה אמון במערכת המשפט. אך בנסיבות כאלה, לא זו בלבד שמערכת המשפט בישראל איננה נהנית מאמון, אלא האמון הולך ומתערער יותר ויותר, כיוון שנוצרים פערים גדולים מאוד בתובנות וביחס שהפרקליטות מגלה כלפי עניינים מסוימים לעומת מה שעם ישראל מבין לפי התובנה הטבעית והפשוטה שלו.

 

לכן, טוב שמערכת המשפט תשקול מחדש את הדברים הללו. שוב, לא שאין מקום לחשוב או לדבר על אפשרות של העמדה לדין של מי שמסית גם כנגד אויבים, אבל בתנאים של היום, בנסיבות של היום, ובעיקר כאשר לא אוכפים את החוק כלפי המסיתים כלפי ראש הממשלה, מוטב שמערכת המשפט תנהג בתבונה ולא תעשה מעשים שיערערו יותר ויותר את האמון בה.