ויקח איש לוי...

כב' הרב, בסוף פרשת וירא, בספר בראשית כב', כד' כתוב הפסוק: "וּפִילַגְשׁוֹ, וּשְׁמָהּ רְאוּמָה– וַתֵּלֶד גַּם - הִוא אֶת - טֶבַח וְאֶת - גַּחַם, וְאֶת - תַּחַשׁ וְאֶת - מַעֲכָה". אני עליתי למפטיר בשבת וקראתי את המילה ראומה כפי שהיא נקראית כשהא' נשמעת. תיקן אותי החזן ואמר לי שיש לומר "רומה" שהא' אינה נשמעת. בדקתי את העניין לאחר מכן ולא מצאתי באף מקום כי יש לי לקרוא את המילה ראומה כ" רומה". יתרה מכן, חשבתי שכמו שאת המילה "מאומה" אני אומר כפי שהיא נקראית כך הגיוני שאת המילה "ראומה". החזן הנכבד הראה לי לאחר מכן, בחלק הדקדוק כי יש לקרוא את המילה ראומה כ"רומה" ועוד נכתב שם "והרבה טועים בזה".

לרב שלום אשמח אם כבד הרב יוכל לענות לי על מספר שאלות שלא הבנתי גם אחרי עיון במפרשים:
1. כאשר ה' מתאר למשה את הסבל של עמ"י הוא אומר למשה "ראה ראיתי" מדוע יש כפילות בפועל?
2. מדוע לא כתוב במפורש בתחילת פרק ג' בספר שמות לאיזה ארץ ה' יביא את עמ"י הוא רק אומר לארץ זבת חלב וכו' מדוע אין ה' אומר את שמה ל הארץ?
3. מדוע יש חזרה על תיאור הסבל של עמ"י במצרים, ה' בפרק ג' פסוק ז' מתאר למשה על הסבל ושלושה פסוקים אחרי לפני שהוא ממנה את משה לשליחות ה' חוזר שוב פעם על הסבל, מדוע יש חזרה?
תודה רבה על העזרה.

לרב רצון שלום וברכה בפסוק "לא ירדנו בפרך" (ויקרא כה, נג) האות בי"ת של תיבת בפרך דגושה למרות סמיכותה לאחת מאותיות יהו"א. למיטב הבנתי הדלה דיגוש הבי"ת במקרה דנן אינו בסיבת היותה אחת מן היוצאים מן הכלל המנויים במחברת התיגאן. גם חיפוש ברב מנ"ש לא העלה דבר. מה שכן ב"דעת מקרא" בחילופי הנוס' מצאתי שאכן בכת"י ששון (ורק בו) בי"ת בפרך רפה. שאלתי האם ידוע טעם לשוני לדבר? בברכה והערכה

שלום כבוד הרב יש לי שאלות על תרגום אונקלוס לפרשיות השבוע הזה.
1) לא תלך רכיל בעמיך "לא תכול קורצין בעמך"
2) שארה הנה זמה היא " קריבן אינין עצת חטין היא" אודה לרב אם יוכל להסביר לי את הפירוש המילולי של תרגום אונקלוס על הפסוקים הנ"ל.
תודה רבה.

שלום וברכה למארי רצון מיהו השטן בספר איוב, מה הוא מסמל? קראתי את מורה הנבוכים שמדבר על איוב, אך בכל זאת לא הבנתי מיהו השטן? איך הוא מדבר ומציע לעשות נזק לאיוב, משוטט בארץ...
תודה רבה

כבוד הרב שלום וברכה לפני כיומיים, בעת שנערך מצעד ה"גאווה" בעיר ירושלים, הגיע אדם תמהוני וניסה לדקור אדם אחר שצעד במצעד. למרות התנגדותי העזה למצעד הפקרות שכזה, אחזה את גופי חלחלה למראה קנאותו של אותו האיש, עד כדי כך שהעבירה אותו מדעתו לנסות ולרצוח אדם אחר. לא יכולתי שלא להשוות בין קנאות מסוג זה לקנאותו של פנחס כנאמר בספר במדבר: "וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן; ויקם מתוך העדה, וייקח רומח בידו. ויבוא אחר איש ישראל אל הקובה, וידקור את שניהם -- את איש ישראל ואת האישה אל קובתה; ותיעצר המגפה מעל בני ישראל...

"... השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" אם כן איך אפשר לטוס? המטוס הוא בשמים, וזה לא "המקום" של ה'?

איך לדעת רבינו, בעניין המתים, מתפרש הפס' בירמיהו: " כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים–רָחֵל, מְבַכָּה עַל - בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל - בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ."? ובמדרש רבה: "מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור דרך שם, לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים". וכן יש עוד פסוקים ומדרשים הרבה שלכאורה סותרים את השקפת רבינו על עולם הבא, א"כ איך לדעתו צריך לפרשם?
תודה מראש

בס"ד אפשר עזרה בבקשה
1. האם אפשר להגדיר לילדים בכיתה ג' משכן– בית של ה' שנמצא בו
2. האם את התרומה של הזהב, כסף, נחושת היו מהרכוש שעמ"י הביא ממצרים?
3. איך ידע משה לבנות את המשכן וכליו?
4. מדוע ה' ציווה את עמ"י להביא תרומות למשכן הרי היה יכול להוריד מוכן מהשמיים?
5. מהו הערך החינוכי שלומדים מפה?

אם הצווי של הפתיל תכלת היה אחרי קריעת ים סוף (שהרי הפתיל תכלת הוא מדם של חילזון שסביבתו בים) איך בני ישראל השתמשו בפתיל תכלת?