יש דימיון רב בין הסיפור של יוסף ואחיו - מעשה הגביע לבין מעשה אמנון ותמר:
1. בשניהם מוזכר הפסוק - "הוציאו כל איש מעלי", בסיפור יוסף ואחיו הפסוק נאמר לשם אחוה. בסיפור אמנון ותמר לעינוי (דעת מקרא). - בראשית מה, א :"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו". - שמואל ב, יג, ט:"וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו וַיְמָאֵן לֶאֱכוֹל וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלַי וַיֵּצְאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָיו".
2. כתונת פסים: רמז לסיפור יוסף וכתונת הפסים לפי שיוסף היה הבן המועדף על אביו. מדובר כתונת פסים מפוארת אשר הפכה נושא לקנאת אחיו. הם הפשיטוהו מכתונת הפסים והשליכוהו לבור. בסיפור אמנון ותמר מודגש פעמיים כי לבשה כתונת פסים, וקרעה אותה מעליה לאחר מעשה אמנון:"וְעָלֶיהָ כְּתֹנֶת פַּסִּים, כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְנוֹת - הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים– וַיֹּצֵא אוֹתָהּ מְשָׁרְתוֹ הַחוּץ, וְנָעַל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ. יט וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל - רֹאשָׁהּ, וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה– וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל - רֹאשָׁהּ, וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה". _ נראה כי קיימת הקבלה בין שני הסיפורים. האם יש קשר בין המקרים ("הוציאו כל איש מעלי", "כתונת פסים")? ואם כן, מה אפשר ללמוד מהקשר? הדבר היחיד שהצלחתי להסיק כנקודת דימיון ביניהם הוא שבשני הסיפורים מדובר בקשר בין אחים, ולא סתם אחים, אלא אחים - למחצה, כשרק האב הוא משותף. אשמח לתשובתו של הרב.
העניין חשוב לי. בברכה ותודה מראש. איילת.