תרגום רס"ג

לכבוד הרב,
הרמב"ם בספר המצוות בסיום המצוות עשה מונה את המצוות שנוהגות בכל זמן ובכל מקום. הרמב"ם מונה 60 מצוות הכרחיות שנוהגות בכל מקום ובכל זמן (גם בזמן הזה) וביניהם את מצווה קע"ב שהיא המצווה לשמוע לנביא. והרי הנבואה פסקה מאז החורבן? מדוע הרמב"ם סובר שיש מצווה לשמוע לנביא גם בזמן הגלות ושזאת מצווה הכרחית?

שלום רב לך כבוד הרב וחג שמח!(ומראש סליחה על האריכות) לפני שאשאל את שאלתי אני חייב להבהיר ששאלתי מגיע אך ורק, בעזרת השם, ממניעים נקיים אני אוהב ומעריך את חכמינו ז"ל ויודע שהערכתי לא מתחילה אפ' להתקרב להערכה האמיתית שמגיעה לעמודי עולם האלה (לא שהם חיפשו הערכה כזאת), אולם אני בטוח שהתשובותיך לשאלותיי יחזקו בי את אמונתי בהסרת הספקות, ויתנו לי מוטיבציה גבוה יותר לקים את ההלכה במדויק.
1)

ומדוע אין בית דין רבני בארץ הפוסק לקהילת הנוהגים כמותו?

ברצוני לשאול את מארי מה פשר אגדות אלה בתלמוד, וכיצד ניתן לפרשאותן ברוח ההגות הרמבמית. "האי איתתא דחזיא חיויא, ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה אי לא יהיב דעתיה עילוה, תשלח מאנה ונשדייה קמיה, אי מכרך בהו - דעתיה עילוה, ואי לא - לא יהיב דעתיה עילוה. מאי תקנתה - תשמש קמיה. איכא דאמרי: כל שכן דתקיף ליה יצריה. אלא, תשקול ממזיה ומטופרה ותשדי ביה, ותימא: דישתנא אנא. האי איתתא דעייל בה חיויא, ליפסעה ולתבוה אתרתי חביתא, וליתי בישרא שמנה ולישדי אגומרי, וליתי אגנא דתחלי וחמרא ריחתנא, ולותבו התם וליטרוקינהו בהדי הדדי, ולינקוט צבתא בידה, דכי מירח ריחא - נפיק ואתי.

ידוע שהרמב"ם לא היה מחובבי השירה ואלי אף נמנה על מתנגדיה. אני ממש זקוק למוזיקה, שירים עושים אותי שמח ומאושר, אני משתדל לנהוג כהרמב"ם אך זהו עקב אכילס שלי...

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! בהלכות יסודי התורה פ"ו ה"ו, הע' י, מארי כותב כי מותר למחוק כינוי מכינוייו של הקב"ה לצורך "תיקון ושיפור" אך לא להשחיתם ולבזותם. האם "תיקון ושיפור" בכינוי מותרים דווקא כשהם נועדו לתקן או לשפר כינוי קיים, או אף למחקו כאשר אין בזה השחתה. לדוגמא: האם מותר למחוק את כינויי הקב"ה (רחום חנון גדול וכו') אם היו רשומים על בשרו? מכיוון שאולי ניתן לומר שזו מחיקה שנעשית לשם נקיון הגוף ולא לשם בזיון והשחתת הכינוי, ולכן אולי תחשב מחיקה מסוג זה כ"תיקון ושיפור", אף היא.

לכבוד הרב שלום ידוע שלשיטת הרמב"ם כל מצב של ראיית מלאך (ווכנראה גם שמיעת מלאך) הוא רק בחלום או במראה נבואה. שהרי אין למלאכים גוף או דמות הגוף וגם לא קול ממשי. איך הרמב"ם יסביר את הגמרא בתענית כא, א: אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין +דברים ט"ו+ אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע.

שלום לכבוד הרב,
א. ראיתי ברמב"ם שמאמינים לכת השניה (בענין עדים זוממים) יותר מן הראשונה כי זו גזירת הכתוב, שאלתי היא האם יש גם סברא בזה?
ב. למה רש"י נקרא "הקונטרס"?
תודה רבה.

שלום רב האם כה"ר יודע היכן ניתן להשיג ש"ס - תלמוד בבלי וכן את הזוהר מנוקדים עפ"י גירסת ק"ק יהדות תימן יע"א?

לכבוד הרב,
שאלתי את הרב את השאלה הזאת: בתחילת פרק י"ב בהלכות מלכים הרמב"ם כותב שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, ועולם כמנהגו נוהג. מקור הדברים הוא דברי שמואל בברכות לד,