להיטמא לגדול הדור

לכבוד הרב,
מה המקור של הרמב"ם לסימני הזיהוי של המשיח בהלכות מלכים פרק י"א?

שלום עליכם. בקידושין מ עמוד
ב. "ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר (יחזקאל לג) צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו" (וכך פסק הרמב"ם להלכה), והרי למדנו בדף הקודם "מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר (תהילים סו) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה"' ולפיכך מדוע על מחשבתו (ההתחרטות על מעשיו הטובים) יפסיד את כל אשר עשה? בברכה ובתודה

שלום עליך מארי בזמן האחרון אני נתקל בתופעה של אנשים הקוראים לילדיהם בשמות של תנאים ואמוראים שלא היו מקובלים בתימן,
1. מה דעתך על כך?
2. מה המשמעות / הפירוש של השמות הבאות? נהוראי? אלעאי? ניתאי? רבא?
תודה וכל טוב

לכבוד הרב,
מה היחס של הרמב"ם לגבי המושג מזיקים? האם הרמב"ם פירש אותם כמשל או כיצורים של ממש?

שלום כבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, כבוד מארי השיב לשואל שבמשכן לא היה ה' עצמו אלא שכינתו. איך ניתן להבין ולהסביר לבני נוער השואלים על כך שישנו ה' עצמו - שלא היה במשכן או במקדש - אך הייתה בשניהם שכינתו. הרי שנשמע כשניים באחד, אבל הקדוש ברוך הוא, הוא אחד בלבד. איך ייתכן לחלק אותו לעצמו ושכינתו? גם זה נשמע מוזר שאומרים לגר צדק שבא לחסות תחת כנפי השכינה, הלא טוב/נכון יותר לומר שהוא בא ליטול בקיום התורה ומצוותיה? בברכת התורה, אליעזר

לק"י כבוד הרב: יורינו רבינו:
א. מה דעת הרב על אלו ההולכים עם התכלת בציצית? האם הרב הולך עם תכלת זו?
ב. הרי"ף בשבת נה: כותב על מילת גר: "וגר... וגייזי ליה ממזייה". מה הפי'? ומהיכן מקורו?
ג. הרי"ף (שם) כתב בתחילה שהמל את הגר מברך ברכה 1 "למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית..."- משמע ברכה 1 (על המילה. ועל ההטפה לא מברכים). ומס' שורות אח"כ כותב: "ומאן דמהל גר.. וניבריך על המילה.. ובתר דמהיל ליבריך למול את הגרים"- משמע 2 ברכות? בברכה.

לכבוד הרב הגמרא בברכות יח, א מביאה מחלוקת בין רבי חייא לבין רבי יונתן האם המתים יודעים שמחרפים אותם. ואחר כך הדיון מתמשך לשאלה האם המתים יודעים מה קורה בעולם הזה. רביי חייא ס"ל יודעים ורבי יונתן ס"ל לא יודעים. הגמרא מביאה דיון עם ראיות ודחיות לגבי השאלה ולבסוף אומרת שרבי יונתן חזר בו וסובר שהמתים יודעים מה קורה בעולם (סוף יח,

בס"ד לרב שלום, בזמן המשכן עבודת הלווים הייתה שירה ונגינה בזמן הקרבת הקורבנות שאלותי הם:
1. האם הלווים היו מנגנים גם בשבתות וימים טובים במשכן?
2. מתי ועד מתי נגנו?
3. האם היתה תחלופה בין הלווים בתפקיד השירה והנגינה או כל היום הקבוצה שנבחרה הייתה צריכה למלא את התפקיד?
4. כל כמה זמן היתה תחלופה בתפקיד?
5. האם הלווים ששרו גם נגנו או שהיו כאלה שהיו אחראים לנגן ויש כאלה שהיו אחראים לשיר?
6. כמה היו צריכים לנגן וכמה היו צריכים לשיר?
7. כמה לווים בסה"כ היו צריכים לנגן וכמה לשיר?
תודה רבה.

יש לי כמה שאלות העולות לי על המצווה והפסוק עצמו 1 מדוע התורה מצווה על הרגש? 2 מדוע כתוב "ואהבת" בעבר ולא כתוב בהווה? 3 למה אני צריכה לאהוב מישהו אחר כמו שאני אוהבת את עצמי, ומה עושים עם בנאדם לא אוהב את עצמו? 4 למה רבי עקיבא אומר על מצוות "ואהבת לרעך כמוך" שזה כלל גדול בתורה? אני יודעת שחלק מהשאלות האלה כבר נשאלו אבל אני לא הבנתי את התשובות אז עם הרב יכול בבקשה לכתוב לי את התשובות בשפה פשוטה זה יעזור לי להבין
תודה רבה

לכבוד הרב,
האם מותר לכהן להיטמא לחכם שנחשב בדורו לגדול הדור? (נראה שדעת רבי חיים הכהן בתוספות בכתובות קג, ב שגדול הדור דינו כנשיא ומותר להיטמא לו. השאלה האם הלכה כמותו)

לכבוד הרב,
בתחילת פרק י"ב בהלכות מלכים הרמב"ם כותב שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, ועולם כמנהגו נוהג. מקור הדברים הוא דברי שמואל בברכות לד,

לק"י
1. ראיתי שמארי מורה להסתמך על דעת השו"ע במצבים מסוימים, כגון סעודה שלישית ללא לחם כאשר אדם שבע מאוד, ולגבי חייל שאפשרויותיו לבשר חלוט לא קיימות לזמן רב. האם ישנו קו מנחה ברור ומדויק מתי אפשר לנקוט בפעולה כזו של לסמוך על השו"ע, באיזה סוג של מקרים?
2. בנושא שניצלים שטיגונם חליטתם (אם הבנתי נכון), מה בקשר לחיתוכם שיתכן שנעשה לפני הבישול אחרי שנמלחו העופות השלמים, מצב שמצריך לפי רבנו מליחה נוספת אם הבנתי נכון?