הלכות משיח
לכבוד הרב,
מה המקור של הרמב"ם לסימני הזיהוי של המשיח בהלכות מלכים פרק י"א?
לכבוד הרב,
מה המקור של הרמב"ם לסימני הזיהוי של המשיח בהלכות מלכים פרק י"א?
שלום כבוד הרב ראיתי כמה משפטים אצל הרמב"ם שאשמח אם תוכל להסביר לי אותם
1) יש לבוז לאדם שנוסע כל ימיו משכל אמו לשכל אשתו.. לאיזה מצב בדיוק הוא מתכוון כאן?
2) ההשגחה הכללית היא המציאות הטבעית שהכל כפופים לה בעוד שההשגחה הפרטית היא ההכרה שאדם מכיר את ה'.. אם זה כך, מה לגבי התערבות ה' בחייו של האדם? האם אין חלק מההשגחה הפרטית של ה' על האדם הוא גם כמו ה"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה"?
3) הרמב"ם אמר שהאדם איננו תכלית הבריאה, מה אם כן לדעתו תכלית הבריאה, ואיך מסתדר הניגוד בין דבריו לדברי חז"ל שאמרו שהאדם הוא כן תכלית הבריאה ברובם?
שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א בשנה הבאה בע"ה אני אלמד בישיבה גבוהה. הלימוד בישיבה הוא לימוד אשכנזי רגיל. כששאלתי רב האם יש פירוש של חכם תימני על הגמרא הוא ענה לי שלא ממש צריך כי אם לומדים מהגמרא של הרב עמר זצ"ל אז אפשר להבין את הראש התימני, וכמו כן הדבר יעזור לי בלימוד שכמו שהרב קאפח זצ"ל כתב בכתבים ב' על חשיבות מסורת ההגיה של הגמרא, למידת המילים בארמית בדיוק וכשיודעים מה זכר ומה נקבה מה יחיד ומה רבים, הגמרא הופכת מדבר חיצוני, דבר קשה לחלק ממך, אתה יותר זורם עם הגמרא, נשבר מחסום מסויים וגם שזה מעין חצי פירוש לגמרא. שאלתי היא כזאת, האם כדאי לי ללמוד שנה הבאה עם הגמרא המנוקדת?
שלום לכבוד הרב.
ראיתי דבר תמוה בתרגומו של הרב קאפח, כאשר אמר (בהערה לתרגומו על רס"ג - האמונות והדעות, וכן מורה נבוכים א', נ') שכל פעם שהרמב"ם אומר "אעתאקאד" יתרגם זאת "דעה", אמנם במצווה הראשונה של ספר המצוות (במהדורה שברשותי, 'רמב"ם לעם' בתרגומו של הרב קאפח) הוא מתרגם זאת "להאמין". האם זוהי טעות או שהדבר מכוון?תודה רבה!
במסגרת מחקר שאני עורך בתואר השני באוניברסיטה אשמח אם תעזרו לי במציאת פסוק/פתגם מהמקורות היהודיים לפיו - אין ממנים אדם למשרת שיפוט אפילו אם קיים עליו רינון בלבד. אני יודע שקיים משפט שכזה ואני פשוט לא מוצא אותו בברכה ותודה מראש
שלום לכבוד הרב יש לי שאלה בנוגע לצורת קני המנורה. הרי בשער טיטוס הם מעוגלים ולפי רבנו הם צריכים להיות ישרים. יש כל מיני תרוצים שזו לא המנורה כמו שיש שם סרטוטים של דרקונים - דבר שלא הוכח ושהבסיס צר מידי אך אפשר להגיד שהם החליפו רק את הבסיס. מה התרוץ של הרב? ואיך ניתן להסביר את דברי מארי שלכאורה לא מוכרחים להיות?
לכבוד הרב רבי אברהם בן הרמב"ם במאמרו על דרשות חז"ל פירש את המקרים בגמרא שבהם אמוראים החיו מתים שלא כפשוטם (הוא פירש 2 המהמקרים האלו) כגון את המקרה של רבה ורבי זירא במגילה הוא מפרש לא כפשוטו ודומני שהוא פירש שרבי זירא היה קרוב למות ולא מת ממש. והיה עוד מקרה כזה שהוא פירש לא כפשוטו היינו שלא היתה מיתה ממש. מדוע רבינו אברהם ראה צורך לפרש את המקרים האלו שלא כפשוטם? מדוע אי אפשר להניח שהאמוראים יכלו להחיות מתים כפשוטו?
שלום לרב שליט"א לגבי הגמ' מנחות כט, ב אשמח קצת להסבר תשובתו של הקב"ה למשה רבינו עם שאלת משה לקב"ה על מה שנעשה לר"ע, שעונה לו הקב"ה "שתוק כך עלה במחשבה". מה הכוונה?
תודה רבה לרב
שלום לרב! רבינו בהקדמתו לפיה"מ מונה בין ההלכות שנתנו למשה מסיני החזן יראה מאיפה התינוקות קוראין וכו' האין זו חלק מגזירת חכמים?
לק"י שלום לכבוד הרב,
בהלכות ממרים, פ"ז הל' י, רבנו פוסק כי כדלהלן: "כיצד דנין בן סורר ומורה: מביאין אותו אביו ואימו תחילה לבית דין של שלושה, ............ אחר ההתראה; וזו היא עדות הראשונה. ומלקין אותו, כשאר מחוייבי מלקות -- שנאמר "וייסרו אותו, ולא ישמע אליהם" (דברים כא, יח)." ואילו בסנהדרין, דף עא ע"א, רש"י מפרש כי התראה זו אינה כשאר התראות, דהיינו, הבן אינו צריך לעבור את העבירה תוך כדי דיבור לאחר ההתראה אלא לאחר זמן רב ובסתר מהוריו. לעניות הבנתי, היות והרמב"ם לא חילק בין התראה זו לשאר ההתראות הוא חלוק על רש"י. האומנם?.
תודה.
לכבוד תורתו וסבלנותו, שלום רב. במהלך שיעור שהתרחש בליל שבת, הביא אחד הבחורים כי כל מדרשי חז"ל כולם אמת. דהיינו לא מבחינה רעיונית אלא גם מבחינה קיומית/הִסטורית. מה שאומר שמה שראה רבה בר בר חנה עורב שאכל תנין שאכל צפרדע, ככה היה מבחינה קיומית. מקורותיו הם מהמהרש"א על המדרש ומהקדמה על מסכת ברכות. אשמח לדעת באיזה דף מופיע המדרש בכדי שאוכל לקרוא את המהרש"א בעצמי, ואשמח כמובן להתייחסות מהרב על דברי חכמינו, האם באמת כולם היו או שרק באו להעביר רעיון אמוני.
תודה מראש וחג שמח !
לכבוד הרב הגמרא בברכות יח, א מביאה מחלוקת בין רבי חייא לבין רבי יונתן האם המתים יודעים שמחרפים אותם. ואחר כך הדיון מתמשך לשאלה האם המתים יודעים מה קורה בעולם הזה. רביי חייא ס"ל יודעים ורבי יונתן ס"ל לא יודעים. הגמרא מביאה דיון עם ראיות ודחיות לגבי השאלה ולבסוף אומרת שרבי יונתן חזר בו וסובר שהמתים יודעים מה קורה בעולם (סוף יח,