אינני מתייחס למקרה הספציפי שבשאלה, אלא רק להתייחסותי העקרונית.
1. אני מתנגד לנהוג לכתחילה בהיתרים אלו. כי אע"פ שהתורה מודעת לכך שהאישה רוצה רצון עז להיות אמא, כמו רחל אמנו שאמרה: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. בכל זאת התורה התוותה את עניין ההורות, אך ורק במסגרת של נישואין כדמו"י, וכשיש לילדים תא משפחתי נורמלי, כי רק באופן זה מובטח גידולו הגופני והנפשי של כל ולד. ורק בדרך זו התא המשפחתי יהיה ייעודי וערכי, ולא רק מוסד למילוי תאוות ושאיפות ורצונות של כל בן זוג וכל בת זוג.
2. לאחר מעשה, יש להבטיח ששיטה זו של אימהות חד הורית לא תזלוג לזרע מיהודי שאז תהיינה בעיות הלכתיות קשות בנישואי הוולד לכשיגדל, שמא יתחתן עם קרובים אסורים. וכן שלא יישחק החינוך שלנו, בקרב הבנים והבנות שהם שלומי אמוני ישראל, לחיי משפחה כהלכה. אלא יתחילו לאמץ להם שיטות מערביות אלו, שהן בלתי ערכיות וטומנות בחובן הרס התא המשפחתי, והדחקת העניין הייעודי והערכי של התנהלותנו.
3. ביה"ד ימול את הבן בזמן. ולפי שיטתנו, בניגוד לאחרים, אין ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, שהיא מיועדת רק לאבי הבן, דבר שאינו קיים בנסיבות הלאה. וכן אין לברך שהחיינו, כי ברכה זו היא לא על השמחה ללידת הבן, אלא בשל קיום מצוות מילה, והאם פטורה ממצווה זו, ולכן לא תברך שהחיינו ולא ביה"ד.
4. הפדיון ייעשה ע"י הבן לכשיגדל. ולכן מוצע לקנות לו טליון שייתלה בצווארו, ובאותו טליון יהיה חקוק שאותו ילד טרם נפדה, עד שיגדל ויגיע לחיוב במצוות.
5. עלולות להיות עוד בעיות הלכתיות, אם אותו בן יגדל ויתחתן בלא זרע של קיימא, עלולים לעכב את אלמנתו, בגלל חליצה, בגלל "אחים" שאינם אחים מבחינה הלכתית. ואם הולד בת, אפשר שיפסלו אותה לכהן, בגלל אב גוי ועוד.