שלום לכבוד הרב
הנני גבאי ביה"כ לפי עדת תימן ולקראת חגי תשרי מתעוררות בפניי מס' שאלות,:
1. אדם העומד כשליח ציבור בראש השנה ויוה"כ ולאחרונה נודע לי (בודאות) שאשתו ובניו נוהגים להשתמש במחשב ביום השבת. האם רשאי הוא לשמש כשליח ציבור או שצריכים למנוע זאת ממנו?
2. מתפלל נוסף שבעברו היה חרדי ונהג לשמש כשליח ציבור בר"ה ויוה"כ. כתוצאה ממשבר משפחתי הוא התגרש ועתה חי (לסירוגין) עם אשה ללא נישואין. האם רשאי לשמש כשליח ציבור?
3. לאור המקריים הנ"ל, מה הדין אם התפילות נקנות בכסף? שאלה בעניין השמיטה: ראיתי אצל פוסקי הדור האומרים בשם הרמב"ם כי תבואה וקטניות שהגיעו לשליש גידולם בשביעית ונלקטו בשביעית הרי הם קדושים בקדושת שביעית. האם נכונה קביעה זו? או שלמעשה אם הגיעו לשליש גידולם בשביעית הם נחשבים כספיחין?
בתודה מראש
1. יש דרגות בכשרות הש"ץ של ימים נוראים. הכשרות הטובה היא כשרות הש"ץ ובני ביתו, אך אם כשר וראוי, ובני ביתו אינם ראויים, ואם אין מישהו אחר, הרי הוא כשר.
2. אדם כזה אינו ראוי להיות ש"ץ, וכל שכן בימים נוראים.
3. כשיש מציאות עגומה כזו בבית כנסת, אין למכור התפילות, בוודאי לא בימים הנוראים.
4. היתר זה אינו לפי רבינו.
