שופר
שלום לרב אנחנו תוקעים בבהכנ"ס בשופר של איל בעל התוקע מחזיק את השופר כך שקצה השופר ( לא הצד שבתוך הפה) מכוון כלפי מטה האם זה מעכב? אם לא מעכב האם יש בכלל בעיה? עדיפות וכו' - צריך לציין שכך נוח לבעל התוקע אשמח לקבל מקורות - ע"פ רמב"ם, שו"ע
הרב ערוסי מבהיר כי אמנם נראה שנושאי התקשורת העכשווית רחוקים מרחק אדיר מהתורה שניתנה בסיני, אך באותה העת הם גם "קרובים מאוד מאוד. התורה היא תורת חיים ויש בה פתרונות לכל הסוגיות שאנחנו מתמודדים איתם".
הכנס התקיים בימים רביעי-מוצ"ש, י' – י"ג שבט תש"ף, 5.2.20-8.2.20, מלון "גני ירושלים", רח' זאב וילנאי 4, ירושלים.
מטרתו של כנס חשוב זה להגדיל ולהאדיר את משפט התורה וליישמו הלכה למעשה. כדרכנו, השתתפו בו שוחרי משפט התורה ותרמו תרומה חשובה למשפט התורה, בזכות כך נזכה לשלום ולשיבת שופטינו כבראשונה. במקביל התקיים כנס מרכזי לנשים עם נשות רבנים, הרצאות והופעות.
"התקשורת החופשית והרשתות החברתיות מהוות מוקד התעניינות מרובה, אבל יש בהם בעיות רבות ולא יתכן שעולם ההלכה לא יעסוק בכך", אומר הרב ערוסי ומזכיר: "בכל כנס אנחנו מעלים נושא אקטואלי מודרני והשופטים והדיינים מתמודדים. כל רב, כל מרצה וכל משפטן מביא עמו תורה מופלאה ממעיינות התורה כולל פתרונות מקוריים. במהלך הכנס אנחנו מקבלים גם את ההיבטים של המשפט הכללי לצד המשפט התורני".
בין המשתתפים החושפים את היחס התורני והכללי לסוגיות אלה, מונה הרב ערוסי אישים כדוגמת השופט דרורי, השופט בדימוס נחמני ואחרים.
"התקשורת החופשית עומדת בסימן חופש הביטוי, מאידך יש סתירה מובנית מול ערך אחר של כבוד האדם וחירותו. איך המשפט המודרני מתמודד? עינינו רואות שבאמצעות התקשורת והרשתות החברתיות נעשה בית דין שדה ואנשים מואשמים לעין כל, כלומר רוממות כבוד האדם בגרונו אבל חופש הביטוי הופך לחופש שיסוי. מאידך עולם התורה דואג לשמירת כבוד האדם וחירותו".
הרב ערוסי מדגיש בדבריו כי יחסה של התורה לכבוד האדם אינו מתבסס רק על איסורים, כפי שהדבר בעולם הכללי, אלא גם על מצוות עשה של תמיכה בזולת ושמירת כבודו של אדם, "זה יתרון עצום שאנחנו גם מצווים לגמול לאדם ולתמוך בו".
בסופם של כנסי המשפט שמוביל הרב ערוסי מרוכזים הדיונים השיעורים וההרצאות בכתובים. שאלנו את הרב אם ניסיון העבר מלמד על השלכה מהכנס והכתבים שבעקבותיו על עולם המשפט הישראלי הכללי. "לצערנו הרב, המדינה עדיין אינה מטפחת את הפרויקט שלנו, שהוא אדיר וחשוב, ואנחנו עמלים בכוחות עצמנו להוציא אותו לפועל. האליטות המשפטיות נמצאים במגננה מהמשפט העברי, ומה שנכנס מהמשפט העברי נכנס רק אחרי מסננת גדולה מאוד", אומר הרב ערוסי.
עוד מוסיף הרב ומציין כי לפי שעה "ההשפעה שלנו היא בתחום הספרותי ובתחום היהדות הדתית, שמאמצת אותו בבתי דין לממונות שנפתחים בעקבות הדברים, אבל כבר ראיתי שמהספרות הזו הגיעו עורכי דין ושופטים למקורות שלנו ומצטטים משם, גם אם עדיין מעט".
"יש כעת פחד מהמשפט העברי", מחדד הרב ערוסי וכשהוא נשאל אודות ההתבטאויות הנשמעות במרחב הציבורי על משפט שבו נסקלים בני אדם, הוא משיב: "כיוון שהם לא לומדים תורה, הם לא יודעים שבית דין שהוציא להורג אדם פעם בשבעים שנה נקרא בית דין חובלנית. הם לא יודעים שמדובר רק בדיני הרתעה וחינוך מונע שמעצב את אישיות האדם".
עוד מוסיף הרב ערוסי ומעיר כי "הטענה שלהם שהתורה תוציא להורג, אבל אני יכול לומר שהם מוציאים להורג כמעט כל יום על ידי השיימינג והלבנת הפנים. אין לך שפיכות דמים גדולה מזו. חופש הביטוי והשיסוי הוא שפיכות דמים נוראה". בדבריו קורא הרב ערוסי לציבור הרחב ללמוד את דין התורה, להשכיל בפרטיו ורק לאחר מכן להביע עמדה.
שלום לרב אנחנו תוקעים בבהכנ"ס בשופר של איל בעל התוקע מחזיק את השופר כך שקצה השופר ( לא הצד שבתוך הפה) מכוון כלפי מטה האם זה מעכב? אם לא מעכב האם יש בכלל בעיה? עדיפות וכו' - צריך לציין שכך נוח לבעל התוקע אשמח לקבל מקורות - ע"פ רמב"ם, שו"ע
הכנס השנתי העולמי ה-20 בדיני ממונות: בנושא דיני ירושה וצוואות – מושבים שני-שלישי
לצפייה בתוכניית הכנס לחצו כאן
כבוד הרב'
1) מה דינה של חולצת T-shirt עליה כתוב:"... טובה הארץ, מאוד מאוד" בדיוק כמו שכתוב בפסוק בספר במדבר י"ד, ז; כולל ניקוד וטעמי מקרא. האם מותר בכלל ללבוש חולצה כזאת? האם מותר להכניס אותה לשירותים, לבריכה, או למקווה טהרה?
2) הלכות ציצית פרק ב', הלכה ט': קשה עונש מי שאינו מניח לבן, יתר מעונש מי שלא הניח תכלת: לפי שהלבן, מצוי לכול; והתכלת, אינה מצויה לכול -- לפי שאינה מצויה בכל מקום ולא בכל זמן, מפני הצבע שאמרנו. אחד מחבריי הבין מכאן שאם מישהו ילבש ציצת ללא תכלת הוא יענש, אף - על - פי שהטיל לבן לבגדו. האם הוא הבין נכון?
מהתעלמות הרמב"ם, האם ניתן להסיק שמחייב בקידוש במיוחד כשחל בשבת או שאין לקדש ע"מ שלא להסתבך באיסור ברכה לבטלה? מדוע שאלה זו התעוררה רק אצל האחרונים והרי מדובר במקרים שכיחים ואעפ"כ לא נמצאה התייחסות מימות המשנה ועד לראשונים? מה מאותתים לנו חז"ל בתקנתם שתפילת מוסף של יוה"כ "תדחה" את המוסף של השבת למרות שקדושתה רבה יותר?
באלו נסיבות יש ובית הדין יאשר לפטר עובד ע"ס רינונים או עפ"י הודאת העובד בגניבה ממעבידו?
הישנן נסיבות שנקבע שלא ניתן לסמוך על השגחתו אך לא יהיה בהם די לצורך שלילת פיצויי הפיטורין ממנו?
כיצד יש להתייחס למשגיח כשרות שנתערערה אמינותו ושהתנהגותו גובלת בחילול ה' ?
לרב שלום וברכה האם בתפילת כל נדרי מותרים גם נדרים שלא פרטנו ואנו רוצים להתירם חג שמח
שלום לרב! הרמב"ם פסק שתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, שליח ציבור מתפלל ומוציא אף את הבקי. מדוע אם כן, הגר"י קאפח בסידורו של יום הכיפורים כותב להתפלל שתי תפילות?