פנייה לבית משפט

בס"ד שלום לכבוד הרב.

מעביד שנתבע על ידי עובד. העובד רוצה לההדיין בבית דין לעבודה והמעביד רוצה בדין תורה בבית דין רבני. מה הדין?

אני יודע שאדם ביצע עברה כלכלית (לדוגמא: מתחמק מתשלום מס הכנסה או ארנונה).
א. האם מותר לי להלשין עליו למשטרה?
ב. במידה ואיש זה הוא אישיות ציבורית ואני חושש שהמשטרה לא תנקוט בשום אמצעי כנגדו, האם מותר לי להעביר את הפרטים לעיתונות ?

לכבוד הרב שלום!
רציתי לדעת האם מותר לפנות לבתי משפט ישראליים שהרי ידוע שאינם פוסקים ע"פ דין תורה ואינם שומרי תורה ומצוות והתביעה שלי היא כנגד מעסיק שגם הוא חילוני ובמסגרת עבודתי הורעו תנאי העבודה בסיסיים במשך כ -5 שנים האם מדובר בערכאות שאסור לפנות אליהם הלכתית המדובר בדיני ממונות ואולי הולכים לפי חוקי המדינה ואז יש צד להקל עניין נוסף אם ברצוני לתבוע בב"ד יהודי. המעסיק יכול לסרב מה יהיה הדין?
תודה מראש והערכה רבה!!

בעקבות סיכסוך שהתפרץ בבנייננו המשותף עלו מספר שאלות שאודה להתייחסותך ולקביעתך ההלכתית: בדירתנו מתגוררת רופאת ילדים ובקומה שמעילה טכנאי. שניהם נותנים שירות בביתם. בעקבות זאת בכניסה לבית נמצאות עגלות ורכבים של המבקרים בשטח הציבורי אשר גורמים למטרד הבניין. האם קיימת הלכה האוסרת על אותם מבקרים להשאיר את עגלות התינוקות או מכוניתיהם בכניסה לבניין? אשמח בתשובתך את תתייחס למקורות הלכתיים על מנת שאוכל לפנות לועד הבית עם עובדות מבוססות. שנדע רק בשורות טובות ענת

באמצע 2009 קבלתי מחברת הדואר שירות (נסח טאבו) חברת הדואר הייתה אמורה לגבות את החוב עבור השירות בסך של כ70 ש. ח באמצעות בזק. לפני כחודש קבלתי דרישה מחברת הדואר דרישה לתשלום משום שלטענת לא גבו את החוב מבזק. מתעורר בי הספק שאם בטעות שכחו לגבות או להזכיר לי על החוב במשך 5 שנים אולי כן שלמתי ובטעות לא מועדכן אצלם. חובת ההוכחה שמוטלת (?) עלי יקרה מסכום החוב. מיותר לציין שאני ממש לא זוכר. מה לעשות במקרה זה? או כאשר היה מדובר בחוב משמעותי ?

שלום רב, לגבי המצווה להקים בתי דין. ידוע שיש בית דין גדול בלשכת הגזית, ויש בתי דין מקומיים. האם תפקידם של כל בתי הדין המקומיים והמחוזיים (מלבד בית הדין הגדול) הוא רק בשפיטה או גם בפסיקת הלכה בענייני איסור והיתר וכו'? כגון האם תפקיד בית דין עירוני ומחוזי על פי הרמב"ם הוא רק לשפוט בין אדם לחבירו או בין אדם למקום (כגון לדון דיני ממונות או לדון אדם שעבר על מצווה מהתורה) או שיש לו גם תפקיד בפסיקת הלכה לאנשי העיר בהלכות שבת, אורח חיים, יורה דעה וכו'? האם כל אדם היה מחוייב לפסוק הלכה כמו הבית דין העירוני שבעירו?

האם ניתן להכשיר צוואה רגילה שנעשתה בפני נוטריון (לכאורה יש פסק של ר' משה פיינשטיין בנדון שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"א סי' קד ) לדינא? ועל מה ניתן לסמוך כאן