לענ"ד דבר זה החל מיהדות אשכנז, בגלל פסק הלכה של הרא"ש, שמי שקונה ספרי משנה, תלמוד והלכה, הוא כמקיים מצוות כתיבת ס"ת, אע"פ שהוא לא התכוון לבטל חלילה את המצווה. ולפנים בישראל, היו כותבים ספרי תורה קטנים, והיו נמצאים בבתיהם, ולוקחים אותם לבתי כנסיות ומחזירים אותם. והחיבור של כותב הס"ת או קונה הס"ת היה הדוק וחשוב. אך מאוחר יותר, התפתח המנהג להכניס את הס"ת לבית הכנסת, ונהגו לכתוב ס"ת גדולים ומסורבלים, והקשר האישי של הכותב ס"ת או קונה ס"ת עם הס"ת התרופף. ולכן המקיימים היום מצווה זו, רבים מהם מתכוונים להנציח בהם נפטרים ונפטרות.