1 כתב רבנו, הל' תפילין ומזוזה, ס"ת, פ"י, הל' ו, "ולא יאחוז הספר כשהוא ערום" ופירש מהרי"ק ז"ל שם אות כה, "וכת"ר "כשהוא" ומוסב על האדם, כלומר שאסור לאדם ערום לאחוז ס"ת, אע"פ שערותו מכוסה, משום כבוד התורה כמו שפסק רבנו בהל' יסודי התורה פ"ו, הל' ו, שאסור לעמוד בפני השם כשהוא ערום, עיי"ש שחיזק פירושו זה, למרות שציין את פירוש המפרשים שהס"ת ערום, והעיד: "ולפיכך לא הקפידו בתימן לאחוז ס"ת דוקא במטבח בעת שגוללין אותו להכינו לסדר שצריכים לקרוא, וכך כאשר גוללין מסוף הספר לתחילתו בראשית השנה ובאמת שבהלכה זו פתח רבנו בדין, "לא יאחז אדם ס"ת בזרועו ויכנס בו לבית המרחץ" שמדובר בבני אדם ערומים.

2 כשתתגלה התכלת האמיתית שלא יהיה עליה עוררין.

3 אינה פוסלת כי אינה חלק מהבגד.

4 לשיטתנו - לא. כי אינה בגדר טלית מצויצת שראויה לעיטוף.

5 עקרונית - לא, כי כל ספר של עדה א פסול לעדה ב.

מעשית - יש אומרים, אורח בן עדה מסוימת רשאי לקרוא בספר של העדה המארחת, הקריאה אינה חובת היחיד אלא על הציבור, ולאותו ציבור, העדה המארחת ס"ת כשר לפי מסורתם.