האם העולה לתורה צריך לברך כשהחזן בירך בטעות את הברכה האחרונה?
בשבת אחרונה ברמת עמידר עלה קורא לתורה וברך ואת הקריאה של המברך.
קרא החזן.
בתום הקריאה החזן בטעות ברך ברכה אחרונה.
האם העולה צריך גם לברך ברכה אחרונה?
האם נשים רשאיות לרקוד עם ספר תורה בשמחת תורה?
לרב היקר שלומות,
בשמחת תורה הנשים (של הקהילה) מבקשות ספר תורה לרקוד אתו בעזרת הנשים.
הנשים צנועות וברמה נאותה.
האם אפשר לאשר בקשתם?
האם קניית עלייה לתורה מתירה לשנות את סדר כהן, לוי וישראל?
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
1 נשאול נשאלתי מה מנהג יהודי תימן במקרה שרוצים שכהן יעלה ראשון ולוי שני ואח"כ יעלה לוי שלישי היות והוא קנה זאת בכסף את העלייה, האם דמים מוכיחים שאין זה פסול ביחוס או לא?
2 א וכן נשאלתי, האם ראי שהביכנ"ס ימכרו את כל העליות כולל ראשון ושני, וישראלים יוכלו לעלות ראשון או שני גם מתי שיש כהן או לוי בגלל שקנו זאת בכסף בשביל שמן למאור לביהכנ"ס, או לאו?
והאם זה רק בחגים כמו בשמחת תורה וכיוצ"ב או לאו?
ב ואשמח שיורנו הרב את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה.
בברכה הצב"י אלישיב לג'אמי יצ"ו
מה סדר תפילת ראש חודש, ומתי אומרים קדיש בקריאה בשני ספרי תורה?
לכבוד מו''ר הרב רצון ערוסי שליט''א
שלום וברכה,
רציתי לשאול עוד כמה שאלות:
1 שאלה ראשונה:
א סדר התפילה בראש חודש לפי שיטת הרמב"ם. הרמב"ם כותב שבתפלת ראש חודש אומרים את סדר היום לאחר תפילת מוסף.
שאלתי היא: כיצד יש להבין את סדר התפילה לפי שיטת הרמב"ם? האם הציבור מתחיל את תפילת מוסף מיד לאחר הקדיש הנאמר אחרי קריאת התורה?
או שמא יש לומר תחילה "תהילה לדוד" (תהילים קמ"ה), ורק לאחר מכן להתחיל את תפילת מוסף? ואם אכן אומרים "תהילה לדוד" לפני מוסף, האם יש לומר אחריו קדיש (קדיש לעילא) לפני תחילת תפילת מוסף?
האם גדול רשאי לתרגם בקריאת התורה כשקטן קורא ואין קטן אחר שיתרגם?
לק"י
שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו
רבנו כותב בהלכות תפילה: ״אין זה כבוד לגדול שיתרגם על ידי הקטן״. האם יש להבין מכאן כלל גורף, שלעולם אין הקטן עולה לתרגם לפני גדול?
ולפי זה, במקרה שקטן הוכן לעלות לספר, אך הקטן שהיה אמור לתרגם עמו לא הגיע לבית הכנסת – האם יש להעלות במקומו אדם גדול, כדי שלא יימצא גדול מתרגם את הקטן, או שמא אין בכך מניעה והקטן יכול לעלות כמתוכנן?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים.
כיצד נוהגים בספר תורה שנמצאה בו טעות, ומהם מנהגי תימן בכתיבת ספרי קודש?
א( קראו בס"ת בציבור ונמצא בו טעות : נשאל הרמב"ם )מקיצי נרדמים סי' רצ"ד ובפאר הדור סי' ט( "על דבר קריאת
התורה בכל יום ]של ספר[ אם אין להם ס"ת מהו שיקראו בחומשים ויברכו לפניה ולאחריה או ימנעו להקריאה כל
עיקר, וכן ס"ת שאינו עשוי כהלכתו או ספרי תורה של קלף שאינן מעובדין לשמן שהן ודאי פסולין, אם מותר
לברך הקורא בהם אם אסור לברך, יורנו רבינו" ע"כ לשון השאלה. וזה אשר השיבם הרמב"ם )בדילוג קטעים( "מותר
לברך, ואין הברכה על הקריאה בספר כמו שהברכה על נטילת לולב כו' וכאן הקריאה בספר תורה בין שקרא בספר