טומאת אוהל, טמאה משא, טמאת מגע

ייתכן והוא לא לקח את הארון כל הזמן אלא ציווה לאחרים, וכך מסתבר שהרי נטה את אוהלו מחוץ למחנה.

ובמדרש כתוב שהיו שני הארונות באמצע המחנה הולכים זה ליד זה ואמרו לגויים קיים זה מה שכתוב בזה.

לעניין עצמות המת עצם מטמא בשיעור שעורה.

עניין חובת קיום המצוות היה במתן תורה כמו לעניין האנשים הטמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא נמצא שהיה מושג טומאה כבר אז למרות שייתכן ולא קיבלו את כל המצוות בפעם אחת במתן תורה.

עניין אטום לא עוזר מכיוון שטומאה בוקעת ועולה עד לרקיע וגם טמאת משא.

תשובה מאת: הרב יחיאל מהלא