אילו ספרי הלכה ילמד בן תימן בישיבת הסדר כדי להכיר את מנהג אבותיו?
אני לומד בישיבת הסדר ואני כבן לעדת תימן מוצא את עצמי במבוכה בנוגע לקו של פסיקת הלכה באופן חד וברור, איזה ספרים ללמוד, על מנת להיות בקיא בהלכה עפ"י מנהגי אבותינו?
שלום לרב
1. מה דין אדם שלומד בישיבה ספרדית שעולה לתורה, האם הוא חייב לקרוא את הקריאה בקול רם או שעליו לנהוג כמנהג המקום ורק לברך [אע"פ שהוא יכול מבחינה מעשית לקרוא]?
2. מה לדעת הרב ההשקפה הנכונה בעניין לימוד תורה בישיבה. האם עדיף ללמוד ש"ס וראשונים ולהשקיע בזה את רוב היום, או שמא עדיף להשקיע גם בעיון גם בבקיאות בש"ס ובהלכה תנך כו?
תודה רבה לרב על כל המאמץ
א כל שיכול לקרוא, עליו לקרוא. ולא להסתמך על החזן.
ב ללמוד ש"ס הלכה למעשה, הרי"ף, הרא"ש, הרמב"ם והשו"ע.
אני לומד בישיבת הסדר ואני כבן לעדת תימן מוצא את עצמי במבוכה בנוגע לקו של פסיקת הלכה באופן חד וברור, איזה ספרים ללמוד, על מנת להיות בקיא בהלכה עפ"י מנהגי אבותינו?
לכבוד מו"ר יצ"ו,
שאלה בעניין הפסק שפרסם כבוד הרב בגדר שביתת בהמתו שכיוון שיש לדמות את שביתת הבהמה לשביתת האדם הרי ששביתתה היא דוקא מן המלאכות שהן מן הל"ט המוגדרות ולא יותר ושלא כדעת הרמב"ן.
שלום למו"ר שליט"א,
איך ליישב דברי רבנו בפיהמ"ש תרומות ו ג שכתב שהמסייע לדבר עברה לא עבר משום לפני עור לא תתן מכשול אלא משום אל תשת ידך עם רשע ואילו בסה"מ לאוין רצט וכן בסוף הלכות רוצח ובעוד מקומות כתב רבנו שהמסייע לדבר עברה ואפילו חיזק ידי עוברי עברה ואפלו בדיבור בלבד עבר משום לפני עור לא תתן מכשול וכן לא מצינו בשום מקום שכתב רבנו איסור של אל תשת ידך עם רשע מלבד האיסור שיעיד עובר עברה?
שלום
בהלכות תלמוד תורה ג;ו הוא אומר "מי שנשאו לבו" - מה זה ליבו - שכל או רצון לפי כח המתעורר בשמונה פרקים
כבודו.
בהקמדה שלרמב״ם למשנה תורה צוין כי, ״ ודויד קיבל משמואל ובית דינו. ואחייה השילוני, מיוצאי מצריים היה ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטן בימי משה; והוא קיבל מדויד ובית דינו״
הדבר מעלה שאלות רבותה, אך מטריד אותי אחת יסודית:
מה כוונת המשורר פה? שאחייה היה כבן 400 שנה? או ששושלת אחייה קיבל מדויד?
בעבודת המלך מובאות הערות על מעמדו שלאחייה אך לא מצאתי התייחסות לגילו.
תודה רבה
שלום כבוד הרב!
בתשובה בעבר הרב כתב כי "גם הרמב"ם פוסק שיש לשמור על מנהג אבות".
אשמח לדעת היכן הרמב"ם פוסק זאת, כי כל שאני מכיר ברמב"ם הוא רק מנהגי מקום (הלכות שביתת יום טוב ח כ) ואיסור על ייסוד מספר מנהגים שונים במקום אחד (הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים יב יד).
מה גם שאם היתה חובת שמירת מנהגים, היאך מארי היה קורא לאיחוד מנהגים (כשחשב שאפשר יהיה לעשות זאת)?
בתודה!
(תשובת הרב הקודמת: https://net-sah.org/faq/31420)
בעיוני בגמרא לצד פיהמ"ש לרבינו שמתי לב לדבר מעניין:
במהד' עוז והדר בגמרא מס' סנהדרין פרק חלק מסומן כפרק מס 11 ואילו בפיהמש מהד' הר' קוק הוא פרק עשירי.
מהו מספרו של פרק חלק במסכת סנהדרין? האם יש מחלוקת בנושא או שמא זהו שיבוש של אחד הצדדים?
בתודה מראש ובהערכה רבה
שלום כבוד הרב,
אנחנו מספר תלמידים שמעיינים ולומדים בצמא את משנה תורה של מורי יוסף קאפח בשקידה.
אנחנו כ"כ לא מבינים למה ספר כה מופלא שזה ספר הלכות הכי נקי שיצא
לא מאונדקס ונערך שוב בצורה יפה וקריאה עם נושאים וכוליי (ראה מהדורת מקבילי וכולי..)
זה צריך להיות המטרה מספר אחת של המוסד לעשות פרוייקט כה חשוב לדור הצעיר שיוכל לעיין בדברי הרב ולא לנסות לחפש תשובות באי סדר שיש בספר הנוכחי
כרגע אם רוצים לעיין בדברי מורי זה חיפוש מייגע
לא מודגש
לא לפי נושאים והכל בתבנית אחת
השאלה נשאלת מעומק הלב ואשמח למענה
שלום הרב
א. מה הכוונה בהלכות תפילה פרק ט הלכה א, לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחן?
ב. בספר זרעים פרק ז הלכה יז מפרש מארי שלרבינו לא היה בנוסחת התוספתא "וחייב באחריותה" ולכן מסביר שמדובר בכרם ושדה של אחד. הכיצד זה מסתדר עם מה שנאמר בבא קמא דף ק. וק: שמביאים תוספתא זו ולומדים מהמילים וחייב באחריותה דינא דגרמי? כלומר במפורש הגמרא טוענת שהמילים האלה כן בנוסח בניגוד למה שאומר מארי.
בתודה מראש
שלום
יש לי שתי שאלות נפרדות
1. א רמבם בשמונה פרקים מגדיר מה חיא "עיון" בכוחות השכל ואומר שזה לדעת החכמות. האם ההגדרה הזאת ראוי גם כן "לעיון" הגמרא?
ב האם זה מקור לדרך חלימוד תלמוד כמו מדע?
2.א האם הדרך חסידות בהלכות דעות פרק א מעלה או שלימות?
ב האם זה נעלה למדה בינונית?
ג האם יש קשר לדרך חסידות בהלכות דעות לחסידות בשאר משנה תורה כמו הלכות יסודי התורה פרק ה?
שלום רב לאוהבי תורתך!
שאלתי לגבי תרגומו של הרב קאפח זצ"ל, את המצווה התשיעית בספר המצוות.
הרב תרגם כך: ואין מצווה זו נוהגת אלא בכגון אותו המעמד העצום שבו פחדו כל באי העולם, והיה חובה לפרסם ייחודו
הביטוי כל באי עולם מפנה אותנו למשנה ראש השנה, לא הצלחתי להבין האם כך מצא הרב במקור הערבי? [אבן תיבון מתרגם רק "העולם"]
אשמח לתשובתכם לכבודה של תורה ורבנו משה המלמדה.
שלום כבוד הרב
היום יצא לי לדבר עם יהודי אברך ירא שמיים בעל תשובה שנים רבות שמחזיק טלפון ללא חסימה בשביל צרכים אישיים שיש לו ולא נח לו טלפון עם הגנה.
יצא לנו לדבר על זה, ואני מגיע עם התנגדות בגלל התנגדות הרבנים, אך אף פעם לא יצא לי לחשוב על זה, היה לי פשוט שזה אסור.
הוא טען שאין שום איסור הלכתי בזה. שאין לאף אחד רשות לגזור גזרות היום יותר ממה שגזרו. ואין רשות לומר שזה איסור כמו שאר איסור שאסרה תורה.
מצד הנהגה הוא הודה שוודאי יש שצריך להנהיג אותם להתרחק מזה, אך כיון שזה מותר זה דבר שמשתנה מבן אדם לבן אדם ואי אפשר להנהיג את כל הציבור בזה.