מידות שהתורה נדרשת בהם/תפילה אישית
שלום כבוד הרב,
אשמח שהרב יענה לי בבקשה על כמה שאלות.
1. בנוגע למידות שהתורה נדרשת בהם, למשל איסורי שבת שנלמדו ממלאכות המשכן הרי בוודאי שישראל שמרו מאז שנצטוו על אותם הלכות נכון? אז מדוע זה לא הלכה למשה מסיני? מדוע היה צריך שחכמים ילמדו דינים אלו מתוך המידות שהתורה נדרשת בהם? והאם מידות אלו נאמרו למשה מסיני? ובאופן הזה הוא לימד את איסורי השבת?
2. מתי יכולים אנחנו לפרש שיחתנו לפני ה' במילים שלנו? שהרי בתפילה בציבור אין פנאין מספיק כי מזדרזים לקדושה או קדיש ואני מרגיש שיש לי רצון להוסיף בקשות וכד'. האם עליי להאריך בתפילתי כמה שארצה? ראיתי שיש שעושים כך. שכל מי שמאריך בתפילתו היא לא שבה ריקם כמדומני. רבינו כותב שלא יאריך יותר מידי. מדוע?
והאם יש מקום לפחות בתפילת ערבית להאריך ולא לחוש? כי קראתי שבערבית יש בחינה כזו דווקא להתחנן ולבקש. ואיפה המקום של ההתבודדות האם לפי רבינו לא צריך להקדיש לזה זמן מיוחד או פשוט תמיד לדבר עם ה' העניין הוא שבתפילת עמידה זה מתבקש כי זה זמן שמיועד לתפילה ואין כל כך פנאי לבעלי בתים מעבר לכך... אני יכול לומר שאני משתדל לדבר ולבקש אבל זה לא מסודר...
תודה רבה כבוד הרב!!!
1 הלכות למשה מסיני הן מוגדרות, וכך קיבלו אותם רב מפי רב. ואין אנו רשאים לומר על הלכות מסוימות, שאין אנו יודעים מקורותיהן, שהם הלכה למשה מסיני.
2 בתפילת שמונה עשרה עלינו להיות מדודים, ולא לפרוץ גדר בתפילות ובקשות ובשיח לפני ה'. ויכול אדם לקבוע לו עת, שבה יאמר מזמורי תהלים וישפוך שיחו לה', באופן חופשי ואישי.