רכישת ספרי קודש ממעות זכר למחצית השקל
האם ניתן לרכוש ספרי קודש, גמרות וכו'.. מכספי זכר למחצית השקל? אם כן, האם יש הבדל בין ספרים לזיכוי הרבים (לשיעורים וכו') לבין שימוש ביתי? חזק וברוך
1 אדם תימני/ספרדי השוכר דירה מאשכנזי האם צריך לשנות את מנח המזוזה לפי מנהגו (ישר)?
2.אם כן, האם צריך לבקש רשות מבעל הדירה (שהמזוזה קדוחה בתוך דופן הדלת וצריך לקדוח חור חדש כדי לישר את בית המזוזה)?
והאם צריך לברך ?
1-2 אין צורך, כי בדיעבד גם מזוזה באלכסון כשרה.
האם ניתן לרכוש ספרי קודש, גמרות וכו'.. מכספי זכר למחצית השקל? אם כן, האם יש הבדל בין ספרים לזיכוי הרבים (לשיעורים וכו') לבין שימוש ביתי? חזק וברוך
אמר הרב בתשובה שמותר לענ"ד לקרוא בס"ת משוח לדעת הרמב"ם. הכיצד? הרי הרמב"ם אומר רק גויל או קלף מעובד לשמו, ואנו יודעים את מצב הקלפים של היום. כך גם כתב מורי קאפח האם מותר לברך ברכת התורה על ס"ת כזה ולעבור על לא תשא שכתב הרמב"ם בהלכות ברכות שהיא עבירה קשה.
תודה רבה לך הרב רצון על תשובתך.
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי יצ"ו שלום וברכה מדוע נקרא כתב הדפוס "אשורי", ואם מפני שקיבלנו אותו מאשור אז מהו הכתב שבו ניתנה תורה, אולי כתב העברי הקדום?
בתודה ובברכה
במסגרת ההלכה היומית בנושא: היכן קובעין את המזוזות בבית שאינו חד קומתי?
https://net-sah.org/audio/51802775
שאלה:
ואם המרפסת משמשת למגורים?
שלום לכבוד הרב שליט"א.
נשלחה שאלה לרב: זמן הנחת תפילין: "משיכיר את חבירו הרגיל עמו במרחק ארבע אמות". יש מצוות שאם אדם קיים את המצוה מעמוד השחר יצא ידי חובה בדיעבד. (נטילת לולב, מגילה...) מה הדין אם אדם הניח תפילין מעמוד השחר (עם ברכה), וחלץ אותם לפני זמן הנחת תפילין? האם הוא יצא ידי חובה בדיעבד? הרב כתב שיצא בדיעבד.
רציתי לדעת מה דעת מרן השולחן ערוך והרמב"ם במקרה הנ"ל. האם יצא ידי חובה?
תודה וכל טוב.
שלום לרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול בדין עיבוד עורות לסת''ם לפי שיטת חז''ל והרמב''ם, היות והיום מעט מאוד עבדנים מעבדים עם עפצים כדבעי, עדיין ישנה איזו בעיה שמהרי''ק כתב, שהעורות כבר מגיעים מלוחים ע''י גויים וזה בעיה.
מבירור שערכתי עם העבדני עפצים - גם היום זה כך, ורק לעיתים מביאים עורות קפואים מחו''ל ואז אין מלח של גויים. כלומר אין חלק עיבוד של גוי.
ראשית כל ברצוני להודות לך על כל המאמץ יישר כח וחזק ואמץ!
1. קשרי הציצית - האם ישנו מקור תלמודי או כל מקור אחר לקשירת הציצית לפי נוסח תימן, עם שבעה קשרים? כי לפי קשירה זו לא מסתדר שהקשרים שווים לתרי"ג מצוות.
2. רבנו כותב שצריך לנטול ידיים גם לפני ק"ש, האם באמת עושים זאת?
1. האם מותר לתייג אותיות בסת"ם בחול המעוד כיון שזה לא כתיבה והתגיים לא מעכבים את הספר?
2. בענין עליה להר הבית, ראית שמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל התנגד מכל מיני חששות ןלכן אסר עליה להר ,האם מעיקר הדין מותר לעלות דהינו שאם נדע את המיקומים המדויקים והמידות הנכונות ונוכל לפתור את החששות הציבורים שהוזכרו בדבריו הקדושים נוכל לעלות? או שיש בזה גם ענין של התגרות בגוים שלא לצורך וזה תלוי גם במצב של ישראל, נפקא מינה אם צריך למחות בעולים , משום שאם זה מחלוקת בגדר ההלכתי יכולים לסמוך על רבותיהם ואין לנו דבר נגדם או שזה פוגע בעם וצריך למחות בזה?
ראיתי את תשובתו של הרב, שאוסר על ממשלת ישראל לפוצץ את בתי הכנסת שבגוש קטיף. והתשובה מובנת לגמרי, כי איך יעלה על הדעת, שאנו נפוצץ בתי כנסת כדי למנוע מהן ביזיון. ובמיוחד שאנו יוצרים תקדים מסוכן לשונאי ישראל. אך שאלתי אם בכל זאת יש דרך שתפקיע את קדושת בית הכנסת, מבלי שנפוצץ את בית כנסת.
שלום. אני חייב להניח תפילין ומזוזות בביתי. תפילין כי כתוב וקשרתם, והיו לטוטפת או לזכרון, ולגבי המזוזה כתוב וכתבתם. שאלתי - מה יש בתיבה "וכתבתם" אשר מחיבת כי המזוזה תיהיה במזוזות ביתי בין ביום ובין בלילה בין יש צואה בד אמותיה בין לאו (כגון של תינוק) ועוד אני יכול להניח אותה בין ביום בין בלילה. ולעשות תשמיש המיטה בחדרי בלא להוריד המזוזה. ומה יש בתיבה "וקשרתם" אשר אסור להניח תפילין בלילה אסור לפיח אסור כי יהיה צואה בד אמות אסור להיכנס לשירותים ולעשות בהם קטנים וגדולים ותשמיש ואסור להיות ערום בהם ולאכול לחם ולהשיח הדעת ולחשוב מחשבות זרות ולהיסתכל מראות לא צנועות כגון של האישה.
לכבוד הרב,
1. האם יש בעייה הלכתית לנסוע בטרמפים בזמן זה, זמן סכנה, כשאנו יודעים שיש כוונות לחטוף יהודים?
2. אם אני מתפלל אצל אשכנזים ומציעים לעלות לספר תורה, האם עליי לסרב או לעלות? והאם הדין שונה כאשם אני לא עולה בבית הכנסת התימנית שלי? ברוך תהיה