לאיזה מכוחות הנפש שייך הרצון לפי הרמב״ם?
שלום כבוד הרב.
האם הרצון לפי רבנו הוא בתוך אחד מחלקי הנפש? או שהוא מוגדר כמשהו אחר שלא קשור אל אחד מחלקי הנפש... ואם הוא לא אשמח לדעת מה מקורו לפי רבינו.
בתורה מכת"ר.
שלום הרב
הרמב"ם אומר לפירוש המשניות לבכורים א.ד:
כל זה ברור. אלא שפסק ההלכה מביא הגר עצמו בכורים וקורא, וסמכוהו למה שאמר ה׳ לאברהם כי אב המון גוים נתתיך, אמרו, שעבר הייתה אב לארם עכשיו אב לכל העולם כולו. ולפיכך אפשר לכל גר לומר אשר נשבע ה׳ לאבותינו, מפני שאברהם אב לכל באי העולם לפי שלימדם האמונה והדת.
אני מבין מזה אמונה אבל מה היא דת של אברהם? למדתי שדת במשנתו של רמב"ם היא הלכה? עוד שאלה כי הרמב"ם אומר שאנו לא עושים מצוות בגלל האבות רק מסיני?
אברהם אבינו ציווה לעשות צדק ומשפט, כך שמורשתו היתה לא רק אמונה אלא גם דת.
וחזרו ונשנו הנהגותיו בסיני ומדת סיני אנו חייבים.
אברהם אבינו ציווה לבניו אחריו לעשות צדקה ומשפט, ולא רק אמונה בה' אחד.
שלום כבוד הרב.
האם הרצון לפי רבנו הוא בתוך אחד מחלקי הנפש? או שהוא מוגדר כמשהו אחר שלא קשור אל אחד מחלקי הנפש... ואם הוא לא אשמח לדעת מה מקורו לפי רבינו.
בתורה מכת"ר.
שלום כבוד הרב,
התחלתי לאחרונה להתעניין בחסידות חב"ד, בדמותו של הרבי מלובביץ' ובתורת חב"ד כיום, והייתי שמח מאוד לשמוע את דעתו של הרב כלפי החסידות הזו.
מצד אחד, קשה שלא להתפעל ממפעל השליחות האדיר, מהרצון לקרב כל יהודי ומאהבת ישראל והדאגה לכל אחד באשר הוא. אך מצד שני, מטריד אותי מאוד כל העניין המשיחי סביב הרבי מלובביץ'. חלק מהדברים והביטויים שנשמעים שם נראים בעיניי בעייתיים מאוד, וקרובים באופן מסוכן ממש לגבול של עבודה זרה וטעויות היסטוריות מרות.
אשמח מאוד לשמוע מהי עמדת הרב ביחס למורכבות הזו וכיצד נכון להסתכל על הדברים.
ילמדנו רבנו מדוע רבנו כתב שאיסור הזמר הוא מפני החורבן ולא כמובא בתלמוד שהאיסור הוא מפני ביטול הסנהדרין שלא יכלו להשגיח שלא אומרים דברי נבלה?
א אדם שרוצה ביום ראשון לקבל על עצמו תענית בערב רה"ש - איך הוא צריך לקבל במנחה של שבת? לדעת הרמב"ם ולדעת שו"ע.
ב אם הצום צריך להיות עד צאת הכוכבים?
ג מהן סעודת צדיקים וסעודת לוויתן עפ"י הרמב"ם? לפרט בבקשה
שלום הרב
בשורש תשיעי בספר המצות רמב"ם אומר להאמין או ערבית אעתקאד למצות יחוד ואהבה ויראה אבל בספר המצות מצוה שלישי - אהבת ה - הוא מדלג להאמין או ערבית אעתקאד. (יש אעתקאד ליראה). למה הוא מדלג?
Shalom HaRav,
Is the azut panim described in teshuvah (2;5) equivalent to megaleh panim batorah (teshuvah 3:11)
לכבוד הרב הגאון שליט"א,
שלום.
בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.)
מסוף הקדמה לפרק 'חלק' משמע רק כאשר יפקפק באחד מן היסודות חובה לשנאו,
אך אם אינו מפקפק ביסודות חובה לאהבו אפילו עשה מה שיכול להיות מן העבירות...
ואילו במשנה תורה נפסק :
אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁרָאָהוּ לְבַדּוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בּוֹ וְלֹא חָזַר--הֲרֵי זֶה מִצְוָה לְשָׂנְאוֹ,
עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַחְזֹר מֵרִשְׁעוֹ (הִלְכּוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ פֵּרֶק יג)
כיצד ישוב הדברים בין המקורות ?
שלום
בהלכות ק"ש (1,2ׁׂׂ] רמב"ם אומר שתלמודו הוא העיקר הגדול שהכל תלוי בו. שמעתי שרב קאפח אומר שתלמודו=ידיעתו ולא כמו אחרים אומרים שתלמודו =תלמוד תורה. השאלה היא שרמב"ם אומר שידיעתו מפסוק אנוכי וזה לא בק"ש. אבל המקור לת"ת לרמב"ם בתוך ק"ש
מדוע משה רבינו לא נכנס לארץ ישראל בעוון מי מריבה, הרי החטא היה אחרי פטירת מרים הנביאה בחודש ניסן. עבר יום הכיפורים ומשה נפטר בחודש אדר.
הרי בוודאות שמשה רבנו עשה תשובה ונתכפר לו ביום הכיפורים. אם כן, מדוע לא נכנס לארץ בגלל אותו חטא?