רמב״ם
שלום הרב
הרמב"ם אומר לפירוש המשניות לבכורים א.ד:
כל זה ברור. אלא שפסק ההלכה מביא הגר עצמו בכורים וקורא, וסמכוהו למה שאמר ה׳ לאברהם כי אב המון גוים נתתיך, אמרו, שעבר הייתה אב לארם עכשיו אב לכל העולם כולו. ולפיכך אפשר לכל גר לומר אשר נשבע ה׳ לאבותינו, מפני שאברהם אב לכל באי העולם לפי שלימדם האמונה והדת.
אני מבין מזה אמונה אבל מה היא דת של אברהם? למדתי שדת במשנתו של רמב"ם היא הלכה? עוד שאלה כי הרמב"ם אומר שאנו לא עושים מצוות בגלל האבות רק מסיני?
אברהם אבינו ציווה לעשות צדק ומשפט, כך שמורשתו היתה לא רק אמונה אלא גם דת.
וחזרו ונשנו הנהגותיו בסיני ומדת סיני אנו חייבים.
אברהם אבינו ציווה לבניו אחריו לעשות צדקה ומשפט, ולא רק אמונה בה' אחד.
תכנים לקריאה נוספת
מסילת ישרים - סיום פרק כב - בבאור מידת הענוה 20
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
יחס המהר"י קפאח והמהר"י צלאח
שלום הרב,
א מה היחס של המהר"י קפאח למהרי"ץ
ומדוע הרב רצאבי מדבר בחריפות כל כך על היחס ביניהם
ב בנוסף מה יחסו של המהר"י קפאח לתורת הקבלה? (דרדעים) לפחות
בהתייחס לזה שהרב למד במרכז הרב (תורת הרב זצ"ל)
שכידוע שאובה היא מן הקבלה.
בתודה ומחילה מכבוד הרב.
מחלוקות ראשונים במחשבה
לק"י
האם עצם כך שיש מחלוקות ראשונים בענייני מחשבת ישראל/אמונה הרי שאחד מכל בעל מחלוקת טועה?
וא"כ, לפי זה יוצא שמי שטועה תורתו אינה תורה ולכן לא נוכל לברך על לימודו ברכת התורה מפאת הדין, ספק ברכות להקל?
אני יודע שאין זה כך, אך מדוע שלא נוכל לומר כך?
האם אפשר לומר ששני הראשונים צודקים כמו שאנו אומרים על מחלוקות התנאים והאמוראים "אלו ואלו דברי אלדים חיים" ? והפירוש לכך הוא שלדוג' אם יש טמא וטהור אז באותו דבר שדנו עליו יש צדדים של טמא ויש צדדים של טהור אבל חייבים לפסוק הלכה אז נפסקה הלכה מסויימת, אך לא חלילה שאחד טועה... מה נאמר במקרה שלנו?