למי כדאי למסור ארון קודש שהוחלף בסניף נוער ושימש לקריאת התורה במנחת שבת?
שלום וברכה כבוד הר',
בסניף תנועת הנוער בו הדרכתי קיבלנו תרומה אדיבה של ארון קודש חדש. רצינו לבדוק מהו דינו של הארון הישן, ומס תשובות הפנו אל כבוד הרב מחמת הקושי בהכרעה בנידון.
שימוש הארון היה בימי שבתות בתפילת מנחה בלבד, ובה היינו שואלים ס"ת (בתיק) מביה"כ הצמוד לסניף רק לתפילה ואחכ מחזירים את הספר.
מעבר לזה היו בתוכו גם טליתות וכמה סידורים בודדים בשאר הזמן.
נשמח שהרב יאיר את עיננו.
בתודה מראש ובהערכה רבה
אם מדובר בארון ולא במבנה, יש בו קדושה, וכדאי שתתרמו אותו לבתי כנסת או למניינים שזקוקים לו.
תכנים לקריאה נוספת
עליית לוי במקום כהן
במקרה של תפילה שאינה בנוסח תימן, האם לוי תימני יכול לעלות "במקום כהן" למרות שלפי מנהגנו התפרקה החבילה ואין לוי יכול לעלות עד מעמד רביעי? ראוי לסרב בנימוס או שראוי דווקא לעלות כמנהג המקום?
אשמח לקבל תשובה אך לפרסם שלא בשמי, תודה רבה 🙏🏼
מה השיב הרב על הזמנת שתייה הנרשמת במלון ועל מסך מידע בבית הכנסת בשבת?
1. בבית מלון בשבת, האם מותר להזמין שתיה (מגוי) בידיעה שהוא רושם את זה על מספר החדר כדי לחייב אותי בצאת שבת?
2. בבית הכנסת שלנו מותקן מסך עם זמני תפילות, לוח עולים לתורה, שמות לעילוי נשמה וכו'. לאחרונה הוסיפו גם הלכות, מה שמביא מתפללים להביט בו בשבת בעיון. מהו הגדר לעיון במסך בשבת? הרי יהיה מי שיטען שניתן להוסיף הרבה הלכות ודברי תורה ואז ישבו להסתכל במסך כל השבת, או שחלילה יבואו לעשות את זה גם בבית...
כיצד יכולים בתי הכנסת להבטיח מקום למתפללים נוספים בכל ימות השנה?
שמעתי את דברי הרב על הגעת המוני בית ישראל לתפילות ביום הכיפורים. ואכן זה מעודד.
אבל ישנו מצב שעדיין מונע מלהכפיל את האנשים שמגיעים לפחות בשבתות. וזה חוסר במבני בתי כנסת, וכן קניית כסאות.
אדם מסורתי רוצה להגיע בשבתות לבית הכנסת. איפה הוא ישב אם על כל הכיסאות רשום את השם של הקונה?
וזו הסיבה שבתי הכנסת שנתחים בימים הנוראים מלאים עד אפס מקום. כי הכיסאות הם כסאות פלסטיק, וכל אחד רשאי לשבת היכן שירצה.
האם עשירי שמחיצה מפרידה לגמרי בינו לבין בית הכנסת מצטרף למניין?
1 עשרה מתפללים נמצאים בתוך בית הכנסת
כשהמתפלל העשירי יושב מאחורי המחיצה בעזרת נשים .
האם נחשב להם כמקום אחד וניתן להתפלל במניין?
או שמא חלק העשירי רשות לעצמו ?
נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת--עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּרְחָבָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת; וְנִכְנָס רִאשׁוֹן, וְיוֹצֶא אַחֲרוֹן: כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוֹשָׁבוֹ לְבַדּוֹ; וְלֹא יַעֲמֹד עִם הָעָם בְּעִרְבּוּב, וִיטַמֵּא אוֹתָם. (טומאת צרעת ספ"י)
האם לכתוב על פרוכת ״לעילוי נשמת״ או ״לזכר״?
האם לכתוב על פרוכת בבית הכנסת נוסח לעילוי נשמת או לזכר נפטר?
האם קונה עלייה לתורה חייב בסכום שהמוכר הבין מסימון אצבעותיו?
בזמן המכירות:
המוכר: 100 שקלים
הקונה הבא עושה עם סימן עם 2 האצבעות (הוא התכוון להוסיף 20 שקלים).
המוכר: 200 שקלים (במחשבה שהוא רצה להכפיל פי 2)
הקונה לא אומר כלום.
המוכר: יש מי שיוסיף, יש מי שיוסיף, יש מי שיוסיף, זכה.
לאחר מכן , הקונה בא למוכר ואומר לו שהוא התכוון רק ל- 20 שקלים ולא ל- 200.
אני משער שהקונה היה צריך להעיר לפני "סגירת המכירה" והמוכר היה צריך להבין שאם מרימים את 2 האצבעות, זה רק תוספת של 20 שקלים.
האם הקונה צודק או שמא המוכר צודק?
האם תושבי שכונה יכולים להעביר את ניהול בית הכנסת ממנהל העמותה לאדם אחר?
אדם שהחתים את תושבי השכונה לבנית בית כנסת לתושבים בשטח ציבורי. הוא מנהל העמותה וכל התושבים לא מרוצים מהתנהלותו.
האם אפשר לפטר את בעל העמותה ולמנות אדם אחר לניהול בית הכנסת?
להעביר את הסמכויות מבעל העמותה?
האם מותר לחלק בשבת כרטיסי נקודות לילדים הניתנים להמרה בפרסים?
ישנה בית כנסת שבה מחלקים לילדים כרטיסים עם ניקוד בסכומים שונים הכתובים על הכרטיס
הילדים מקבלים את הכרטיסים במהלך השבת והתפילות בהתאם להישגים שלהם
לדוגמא כרטיס על תפילה בכוונה
כרטיס על תרגום
כרטיס על קריאה בתורה וכן על זו הדרך
הילדים צוברים נקודות
ובכל מוצאי שבת משתמשים בסכום הצבור כדי "לרכוש" פרסים לפי שווי הנקודות שצברו כל אחד כפי יכולתו
השאלה שלי האם אין כאן בעיה של מקח וממכר בשבת או שהכרטיס נראה כשטר
או אפילו הכנה משבת לחול
אשמח לדעת אם הדבר חלק כדי שלא תצא תקלה תחת רבים
האם רוב המתפללים יכול לשנות את מנהג בית הכנסת ולהנהיג נשיאת כפיים בחול?
באחת התשובות שבאתר הרב כתב שיש לכבד את מנהג המקום שלא לשאת כפיים ביום חול. היות וזה מנהג בית הכנסת. האם דבר זה נכון גם כאשר רוב המתפללים מעוניינים לשנות מנהג המקום, ורוצים להתחיל לשאת כפיים. מדובר במקום ששמונים אחוז רוצים לנהוג בנשיאת כפיים כנגד כעשרים אחוז ואולי אף פחות שרוצים להישאר במנהג הקדום של אותו בית כנסת שלא לשאת כפיים בימי חול.
האם ניתן להתיר נדר תרומה גדול לבית הכנסת כשאין למשפחה יכולת לשלם?
לכב' מורנו ורבנו הגאון הגדול רבי רצון ערוסי שליט"א
הרב הראשי קריית אונו
שלום רב,
אנו חברי עמותה של בית כנסת שואלים על מקרה שאירע בדינר שנערך לטובת בית הכנסת.
אחד המשתתפים תרם 50,000 ₪ לקודש.
כשפנינו לבקש את התרומה שנדב, אשתו פנתה לראש העמותה, ואמרה שאין להם אפשרות כלל ועיקר לתרום את הסכום הזה או כל סכום אחר, מכיוון שמצבם בכי רע, היא עצמה עובדת ב 2 עבודות ועול שכירות והוצאות רפואיות רבות מוטלות עליהם. על כן אין באפשרותם לשלם את הנדר של בעלה, וביקשה שלא יטרידו אותה בבקשות חוזרות לשלם את הנדר, והוסיפה שלאור מצבם, לא להתייחס לנדרים שבעלה נודר/נודב.