אחרי לימוד משנה התבקש אחד הלומדים לומר קדיש, אף שאינו יתום. מכאן מתברר בשיעור הקשר שבין הקדיש ללימוד התורה, ומקומה של העדיפות ליתום שהשתתף בו. הדיון ממשיך אל מנהג תימן שלפיו אדם אחד מייצג את הציבור באמירה, גם כשכמה מבקשים לומר קדיש.
האזינו לקשר שבין לימוד התורה לקדיש, ולמשמעות האמירה של אחד בשם הציבור.
הקדיש שייך ללימוד התורה
לאחר שסיימנו לימוד משנה, ביקשנו מאחד המשתתפים לומר קדיש אף שאינו יתום. הקדיש הנידון הוא קדיש שנקבע לאחר לימוד תורה, ולכן אין לראות בו אמירה המיועדת ליתומים בלבד.
בתימן נהגו לתת עדיפות ליתום שהשתתף בלימוד. זו עדיפות, ולא עיקרו של הקדיש: יתום שלא השתתף בלימוד אינו יכול לומר אותו מכוח יתמותו בלבד, ואילו לומד שאינו יתום יכול לאומרו.
נציג אחד לציבור כולו
בהקלטה אני עומד על המנהג שלנו שלפיו אחד אומר קדיש בשביל הציבור כולו. כפי שבקדושה ובברכו שליח ציבור אחד מייצג את המתפללים, כך גם כאן אין צורך שכל המבקשים יאמרו יחד.
נזכרת בהקלטה אמירת כמה יתומים יחד הנהוגה בעדות אחרות, אך הדרישה כאן מופנית לשמירת המנהג בבית הכנסת שלנו: גם כשמגיעים אורחים וכמה מהם רוצים לומר, יאמר אחד בשביל כולם.
מסקנת הדברים
בקדיש שלאחר הלימוד יש לשמור על הקשר ללימוד התורה, לתת ליתום שהשתתף את העדיפות הנהוגה, ולומר לפי המנהג המתואר קדיש אחד באמצעות נציג הציבור.
האם מי שאינו יתום יכול לומר את הקדיש שלאחר לימוד תורה?
כן. במקרה הנידון הקדיש שייך ללימוד התורה ואינו מיועד ליתומים בלבד. לפי מנהג תימן המתואר, ניתנת עדיפות ליתום שהשתתף בלימוד, אך היתמות אינה מחליפה את ההשתתפות.
מדוע מודגשת אמירת קדיש בידי אדם אחד?
לפי המנהג שההקלטה מבקשת לשמר, אדם אחד מייצג את הציבור בדבר שבקדושה, בדומה לקדושה ולברכו. לכן גם כשכמה מבקשים לומר, בבית הכנסת הנידון יאמר אחד בשם כולם. ההקלטה מבחינה בין מנהג זה למנהגי עדות אחרות.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
הלכות תעניות פ״ה הל' טז
לק"י ג כ"ג אב תשע"ז
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
האם חייבים להחזיר טלפון אבוד גם כשנחשפים בו לתכנים לא צנועים?
מצאתי֫ סמארטפון ואיך שפתחתי אותו כדי לברר למי הוא שייך ראיתי לצערי מודעות פרותות האם יש עליי מצווה להשיבו? ואם כן כיצד עליי להשיב הרי הבעלים לא ירגיש בנח בידיעה שאני יודע באלו תכנים הוא צופה. האם עליי להחזיר למחלקת אבידות של חברת האוטובוס?
דירה שהושכרה לציבור מתפללים כבית כנסת, מה מעמד הקדושה שלה עם סיום תקופת השכירות?
האם מעמד העראי של בית הכנסת המושכר לזמן מוגבל, מפחית את רמת הקדושה מבחינת הציבור?
הניתן להחשיב את תק' השכירות כמכירה לתק' מסויימת שתגרום למקום להתקדש בקדושת בית הכנסת?
כלים שנרכשו מגוי, האם רשאים להטבילם באמצעות ילד קטן?
מהי רמת חיוב הטבלת כלים שנרכשו מגוי והאם טבילה זו חייבת בברכה?
טבילת חולין (טהרת כלים טמאים, טהרת אשה לבעלה) האם צריכה כוונה?
לשיטת הסוברים שטבילת כלים בנסיבות אלה האם מותרת ע"י גוי?