האם יש ליטול ידיים ולברך לפני תפילת מנחה ולפני תפילת ערבית?
האם יש ליטול ידיים ולברך לפני תפלת מנחה ולפני תפלת ערבית?
כמה פעמים ביום יש חיוב לאבל לקרוא קדיש על הוריו בשנת האבל, לאחר החודש הראשון?
לפי דין התלמוד, אין שום חיוב לאבל לומר קדיש על הנפטר.
לפי המנהג, נוהגים כל עדה לפי מנהגה.
בבלדי, כן בקדיש דעתיד לחדתא.
האם יש ליטול ידיים ולברך לפני תפלת מנחה ולפני תפלת ערבית?
שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, מה סובר מארי יוסף קאפח, לגבי קדושה. האם 'במשבחים ואומרים' צריך לכרוע? וב'ימלוך' צריך להרים את עקביו?
כנהר שלום,
האם מותר להתפלל לפני הנץ? אם כן ממתי? והאם תפילה לפני הנץ שווה לתפילה שלא בנץ שמלשון רבנו משמע שהיא דיעבד?
באילו נסיבות רשאים הציבור להשלים תפילתן על אף שנותרו פחות מעשרה מתפללים?
מהו הדין לגבי שאר הדברים שנמנו ברשימת המחוייבים בעשרה, האם רשאים הציבור להשלימם אף שלא בעשרה?
שמונה פסוקים אחרונים של התורה, האם רשאים הציבור לחזור ולקרוא אותם חמשה עולים אף שלא בעשרה?
לה"ו שלום כבוד הרב,
אני מצטער על מס' השאלות פשוט אני מעדיף לקבץ את כל השאלות שיש לי כרגע מאשר לחלק אותן לפעמים אחרות. (אני תימני בלאדי שנוהג ע"פ הרמב"ם ומארי יוסף קאפח זצ"ל)
1. בסידור שיח ירושלים, איך אני אמור לקרוא את שמע ישראל שבעמוד ח'? ממש כמו שמע ישראל שקוראים בקרית שמע?
2. מה אני צריך לכוון בקריאת שמע (האם את הכוונות שרשומות בסידור "איש מצליח" ובנוסח שאמי או שמא הרמב"ם כתב משהו אחר?)
3. האם צריך לשים יד על העיניים בשמע ישראל? והאם דווקא בצורה מסויימת?
4.
"אכן אמירת ברכו בתרא, לפני עלינו לשבח, או אחרי, היא מנהג, שלפי רבינו, אינו מנהג נכון. ויש בו משום ברכה לבטלה" זהו ציטוט דבריך, אשר לא הבינותיו. אם ארצה לברך לה' בברכת שבח בודדת לה' מן הי"ח כגון אתה קדוש אתה חונן וכו', או אם ארצה לברך לחברי ה' עמך גיבור החייל והוא יאמר לי ה' עמך, או יאמר דוד ברוך אתה ה' למדני חוקיך, האם יש בזה מן הפסול? אם אומר לאנשים (שלא במסגרת התפילה) ברכו את ה' (בשם אדנות כמובן ) והם יענו לי ברוך ה' המבורך לעולם ועד. האם אתבע על זה כשאבוא לפני מלך מלכי המלכים ?? ושואל אני מפני הכללים הידועים, כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה. וכל ברכות השבח הם על מנת לשבח .
הרב ערוסי שלום!
1. האם מותר לכתחילה להעלות לוי לקרוא "שני" כאשר אין כהן?
2. אני יודע שישנם הנוהגים שלא להעלות לוי ל"שני" כאשר אין כהן, האם כך הוא מנהגינו?
האם לפי מנהג עדת תימן מותר לנער אחר בר מצווה להתפלל כשליח ציבור בתפילת מנחה או רק בערבית?
היום מרחבים פתוחים הפכו להיות מקום קבע לתפילה. לפי זה האם גם לפי הדעה האוסרת תפילה מעין שבע במקום לא קבוע, יהיה ניתן לומר ברכה זו?
מכיוון שבימים אלו שליח ציבור מוציא ידי חובה גם את היודע להתפלל, האם ניתן להסתפק בשמיעה ועניית אמן?
איזה גדר של הסגת גבול יש בשינוי מנהגים קדומים ואילו בעיות הלכתיות עלולות להתעורר עקב כך?