מה פירוש ״מי שנשאו לבו״ בהלכות תלמוד תורה: רצון או הכרה שכלית?
שלום
בהלכות תלמוד תורה ג;ו הוא אומר "מי שנשאו לבו" - מה זה ליבו - שכל או רצון לפי כח המתעורר בשמונה פרקים
שלום
אמה אמרת שלפי הרמב"ם "יש חובת לימוד תמידי" ולא רק יומי
איפה ברמב"ם אתה רואה את זה?
הל' ת"ת, א, ח, י.
כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, אפילו עני חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה בה ביום ובלילה.
עד אימתי חייב ללמוד תורה, עד יום מותו.
שלום
בהלכות תלמוד תורה ג;ו הוא אומר "מי שנשאו לבו" - מה זה ליבו - שכל או רצון לפי כח המתעורר בשמונה פרקים
שלום וברכה
במאכלות אסורות פרק י אות ב'
מביא מארי דעת ראב"ש "שאיסור החדש אינו אלא מתבואותינו ...לא במה שאנו לוקחים מן האויב..."
ומציין כי "הרי לא חלק ר"א אלא ביחס לחו"ל ולא ביחס לשל ישראל דוקא" ,
וכמו כן אחד מחכמי תימן סובר "שיתכן שזה גם דעת רבנו" והביא ראיותיו אך דחאם "וברור שאין זה ראיה כלל"
א. האם אכן סובר מארי בדעת רבנו חדש אינו נוהג בשל גוי ,או שרק מביא ומבסס מנהג תימן
ב. מהיכן ניתן לדייק מדברי רבנו 'דאינו נוהג בשל גוי'?
שלום
אפשר הרב להסביר את ההגדרה "תלמוד" לפי הרמבם בהלכות ת"ת. האם מה שלומדים בישיבה "בקיאות" זו תלמוד?
שלום
יש לי שתי שאלות נפרדות
1. א רמבם בשמונה פרקים מגדיר מה חיא "עיון" בכוחות השכל ואומר שזה לדעת החכמות. האם ההגדרה הזאת ראוי גם כן "לעיון" הגמרא?
ב האם זה מקור לדרך חלימוד תלמוד כמו מדע?
2.א האם הדרך חסידות בהלכות דעות פרק א מעלה או שלימות?
ב האם זה נעלה למדה בינונית?
ג האם יש קשר לדרך חסידות בהלכות דעות לחסידות בשאר משנה תורה כמו הלכות יסודי התורה פרק ה?
כבוד הרב.
1 למדנו בהלכות אבל, איסור לימוד תורה לאבל, מציין הרמב"ם שאם רבים צריכים לו, מותר בשינוי תהליך התורגמן.
התלבטנו, בהגדרת "רבים צריכים לו" האם בתחום קיום מצוה ומניעת עבירה או בלימוד רגיל כגון דף יומי או שיעור יומי/ שבועי קבוע.
2 האם הרב מכיר מקרה כזה למעשה אצל בני תימן או עדות אחרות?
יורינו מורנו ושכרו משמיים.
לק"י
כנהר שלום,
מתי יש לומר את תפלת ר' נחוניה בן הקנה? האם כל פעם שנכנס ויוצא? כל פעם שמתחיל ומסיים ללמוד? בתחילת ובסיום למודו באותו היום?
תודה רבה
כבודו.
בהקמדה שלרמב״ם למשנה תורה צוין כי, ״ ודויד קיבל משמואל ובית דינו. ואחייה השילוני, מיוצאי מצריים היה ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטן בימי משה; והוא קיבל מדויד ובית דינו״
הדבר מעלה שאלות רבותה, אך מטריד אותי אחת יסודית:
מה כוונת המשורר פה? שאחייה היה כבן 400 שנה? או ששושלת אחייה קיבל מדויד?
בעבודת המלך מובאות הערות על מעמדו שלאחייה אך לא מצאתי התייחסות לגילו.
תודה רבה
לכבוד מו"ר שליט"א,
א. כמה הוא שיעור "כדי לכוף ראשן לעיקרן" שנאמר בפיאות הצדעים למעשה?
ב. האם שיעור זה צריך לשייר גם בזקן שהרי לשיטת רבנו אסור לקלחו במספרים כעין תער ובפ"ה מהל' נזירות הי"א משמע מדברי רבנו שכל שאין בו כדי לכוף ראשן לעיקרן הרי זה כעין תער?
יורנו רבנו ושכרו כפול
רבינו כתב באיסורי ביאה פרק י"ב שיהודי שבא על גוייה הורגים אותה לפי שבאה תקלה על ידה כבהמה, והשאלה היא איך מבינים הלכה זו מבחינה מוסרית, מה חטאה הגוייה שיהרגו אותה, וכמו כן שאלתי האם רבינו מתכוון גם למקרה בו נאנסה???
שלום לכבוד הרב,
1 הרב כתב לגבי פתיל תכלת שאסור לשים בגלל חשש ברכה לבטלה עקב המחלוקת בין הפרי חדש לבן ידיד בעניין צבע הפתילות. אלא שבתשובות של מארי לתלמידו תמיר רצון תשובה 223 לגבי צבע הפתילים בטלית שחורה באיזה צבע יעשה את הפתילים ומארי ענה: ״שיעשו את החוטים באיזה צבע שירצו״
ואם כן זה נראה שלמעשה מארי פוסק כדעת הפרי חדש שאומר שרק לכתחילה במין כנף אבל בדיעבד אם עושה שאר מיני צבעים כשר. האם הרב סבור כמו מארי לעניין צבע הפתילות ובתכלת זה שונה או ששיטת הרב אחרת?
2 מה הסיבה לחשוש?
שלום לכבוד הרב.
ברצוני לשאול מספר שאלות.
1) האם לימוד פסיכולוגיה נחשב כלימוד תורה? אם כן למה?
2) בתשובות אחרות של הרב ראיתי שהרב מאמין שבני ישיבות צריכים להתגייס( בהוראה הכללית), וברצוני לשאול מה הסיבה לכך שכן האם לימוד תורה אינו יכול לשמש כהגנה רוחנית? והאם כל הוראה זו היא רק כאשר יש מחסור בכוח אדם, אך אם אין מחסור, עדיין יש עניין כזה?