השלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א

אני והחברותא שלי כרגע לומדים מסכת תענית דף כח עמוד א

" כל יום שאומרים בו הלל אין בו מעמד "
הטעם שאומרת הגמרא משום שזה דברי תורה ואלו דברי סופרים

חשבתי טעם לדבר שקוראים בתורה במעמדות
בגלל להוקיע מאיתנו שאנו לא ככל העמים שמקריבים סתם לאלילים
ולכן אומרים פסוקים כדי שזכור שאנו מצויים בזה מ-ה' יתברך
ועובדה שיש הלל אז לא קורים בתורה כי העיקר להזכיר לנו שאנו עושים ציווי ה' יתברך
וגם הפסוקים שקוראים הם בימים רגילים קוראים מעשה בראשית להזכיר לנו שהוא בורא עולם ואנו עבדיו ועושים רצונו יתברך
האם נכון הטעם הזה ?
והאם יש מי שמטעים ככה את הנושא ?