שלום וברכה
האם מותר להכריע בדיון בין ההורים?
אבא אומר לאמא "נראה לי ששיש ירוק יותר מתאים למטבח". והאמא אומרת "נראה לי ששיש אפור יותר מתאים למטבח". ואז אבא אומר "בואי נשאל את הבן", ואז הוא שואל אותי מה יותר מתאים למטבח?

לכאורה חשבתי שצריך להתחמק מלענות, כי כתוב בהלכה "ולא יכריע את דבריו" ופרש הרמב"ם בתשובה: "הכרעת דבריו הוא שתהא לרבו סברא בדבר מסויים מדיני התורה ויאמר התלמיד כי מה שנראה לו ונתאמת לדעתו הוא היפך מה שאמר הרב דבר זה אסור לו כי כיון שהדבר נוטה לכאן ולכאן ושתי הסברות אפשריות בו אל יכריע סברתו על סברת רבו".

כותב הרמב"ם שאנו עוסקים כאן בדיון ששתי הסברות אפשריות (לא אומרים שהדעה השנייה מופקעת לחלוטין), ולכאורה במקרה שלי, אני לא יכול לענות "אני חושב שצבע ירוק יותר מתאים למטבח, כמו שאמר אבא", כי אני מכריע את דברי אמא....

אבל הפוך זה כנראה בסדר לומר (כלומר לענות שאמא צודקת), כי הרי אבא הוא ששאל – אז הוא מוחל על כבודו ומוכן לשמוע גם הכרעה שלא כדעתו. (אבל לא ברור שהאמא מחלה על כבודה, כי לא היא זו שיזמה את הפנייה לבן)

מה דעת הרב על השאלה וההצעה שהצעתי?
תודה רבה