שלום לרב,
אני תימניה והתחתנתי עם לא תימני.
כל חיי רציתי להקים בית נאמן בישראל ורציתי להתחתן רק עם תימני, אחרי עשור של פגישות בסופו של דבר התחתנתי עם לא תימני.
התחתנתי בלב שלם ובידיעה שעדיין אוכל לשמר את מסורת אבותיי, אמנם זה יהיה קשה יותר.
ברוך ה' בעלי תומך בי מאוד, אך מצד שני אני רוצה לעשות את רצון ה' ולדאוג שהילדים ילכו בדרכו של בעלי, שהוא אב המשפחה.
אנו נשואים שנים בודדות וכרגע עוד אין לנו ילדים.
בעתיד ארצה לשלוח את הבנים למורי(בעלי לא מתנגד) לא לשם עליה לתורה(משום שאני רוצה לכבד את בעלי, שהם יעלו לתורה על פי דרכו כספרדי, גם בבר המצוה), אלא בכדי שיקבלו מסורת, אמנם לא מצד אבותם, אבל מצד אבותיי.
יש במשפחתי המורחבת כאלה שלא מפריע להם הנושא ויש אדם אחד קרוב אלי במשפחתי שחושב שלשלוח את ילדי למורי זו טעות כי זה יבלבל את הילד.
אני רוצה לעשות את רצון ה' ומצד אחד רוצה מאוד לכבד את בעלי ובנוסף לכבד את המסורת המשובחת שהגעתי ממנה ואני גם מאמינה ומחזיקה בדעה שההגיה התימנית היא ההגיה הנכונה לעברית, על כן, ארגיש שאפקיר את ילדיי אם לא אתן להם ללמוד הגיה תימנית כמו שצריך.

מה דעת הרב?

אציין שלצערי יצא לי לחשוב שאולי עלי להתחתן עם בעל תימני אם אני כל כך רוצה את זה, אבל רציתי את זה תמיד ועשיתי השתדלות וכשהגעתי לגיל מאוחר קיבלתי החלטה שאני רוצה להקים בית נאמן בישראל על פי תורת ישראל, לא משנה מוצא האב. חשוב לי גם לציין שיצאתי עם המון תימנים ולצערי זה לא צלח ספציפית עם אותם בחורים ואת בעלי הציעו לי מספר פעמים עד שהחלטתי שאני אכן רוצה לצאת איתו. הוא היה לי מתאים חוץ ממוצאו.
נורא פחדתי לבחור בדרך הזו ועכשיו אני מתמודדת עם הקושי להבין כיצד יראו חיינו.