האם יחסי אישות בשלושת החודשים שלפני הגט פוגעים בכשרותו?
בחורה תימניה, שהתגרשה לפני 4 שנים.
בתוך 3 חודשים הראשונים שלפני הגט, היו ביחד.
האם צריך שוב גט או שאפשר לסמוך על זה שזה בסדר?
בבקשה תשובה לפי התימנים
אין חשש לכשרות הגט.
תכנים לקריאה נוספת
כיצד התגרשו אבותינו בתימן?
שלום לכבוד הרב.
חבר סיפר לי שהחשש ביהדותם של חלק מיהודי אתיופיה נובעת מהאופן בו הם מגרשים את נשותיהם שלא על פי ההלכה מה שעלול לגרום חס ושלום לממזרים בקהל ה'.
א. האם זה נכון?
ב. כיצד נהגו אבותינו לגרש את נשותיהם בתימן?- אני מניח שזה לא היה כל כך מצוי.. הקשר בשאלתי בין יהדות תימן לזאת של אחינו האתיופים נובע כמובן מקרבה גיאוגרפית ומאפינים דומים בתרבות.
שאלה ברמב"ם הלכות גירושין
שלום עליכם בהלכות גירושין ב, כ הרמב"ם פוסק:" מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו, ולא רצה לגרש - בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן, מכין אותו עד שיאמר, רוצה אני; ויכתוב הגט, והוא גט כשר". בהמשך בהלכה כג מופיע הדין לפיו גם אם כפוהו בטעות, והגט פסול, "יגמור ויגרש" שאלתי היא מהו שורש פסיקה זו לפיה האדם הפרטי חייב לציית לפסיקה מוטעית של הדיינים?
בתודה דוד
מודעות הגט וחלוקת ירושה בשווה
לכבוד מו"ר שלום וברכה
א. האם נוהגים בימינו במתן גט לבטל את כל המודעות בין שהיו מודעות בין שלא ידוע שהיו מודעות וכפי שכותב המ"מ בהלכות גירושין פרק ו באות לה?
ב. האם אדם רשאי לחלק את נכסיו בצוואה כרצונו שלא כפי דין תורה, כגון שייתן לבכור חלק שווה או שייתן גם לבנות חלק שווה?
בתודה מראש ותבורך בבריאות איתנה
אסורים לחיתון ?
שלום כבוד הרב שאלתי היא זו: האם אשה שקיימה יחסי אישות עם גבר זר במהלך תהליך הגירושין ולפני שקיבלה לידה גט יכולה באם תקבל גט מבעלה להתחתן עם אותו גבר זר או שמה הם אסורים לחיתון על פי תורת ישראל כי הרי היתה אותה אישה אסורה לכל הגברים שבעולם לפני שקיבלה גט?
תודה כבוד הרב על תשובתך
האם לדווח על חשש ממזרות העולה מפרסום ברשת או להזהיר את המפרסמת?
לכת"ר הרה"ג רצון ערוסי הי"ו,
ראיתי בחורה באינטרנט שפירסמה בגלוי באינטרנט ומפרסומיה עולה כי התעברה טרם קיבלה גט מבעלה הקודם. האם חלה עלי חובת דיווח מחשש ממזרות, ואם כן למי?
מנגד - אם לא חלה חובת דיווח - האם עלי להזהירה שהפרבום עלול לפגוע קשות בילד בעתיד?
תודה מראש.
בברכת התורה,
מזונות
שלום עליכם לגבי תשלום דמי מזונות של הבעל לאשתו - הרי כוחם של תשלומים אלו לאחר הנישואין הוא מדין הסכם. אם - כך, מדוע בנימוקי הדיינים עולים השיקולים והסברות שנאמרו במקור לגבי חובת הבעל במזונות אשתו בזמן שהם נשואים. (בהסכמי הגירושים לא מופיע שישלם לה כפי שהיה חייב בזמן נישואיהם, אלא בסתם")
בתודה וביקר דוד שלום קאפח
תוקף נישואין
אני גרושה בת כהן אשר נמצאת בקשר עם כהן, למיטב הבנתי קיים קריטריון מסוים באשר לעדים החתומים על הכתובה אשר נחתמה במעמד נישואיי. עליי לציין כי אחד מהעדים היה אבי והשני היה שכן קרוב אשר אין ביננו כל קרבת דם, אי לכך ואם יש ספק כלשהו באשר לתוקף נישואיי אזיי שניתן בידי להמשיך בקשר הנדון מבלי להחטיא או לחטא בעצמי. לתשובתך אודה
נשאוין
שלום כבוד הרב,
אם איש נשוי קיים יחסים אם אישה אחרת - האם זכאית אישתו לבקש גט? האם היא יוצאת בכתובה או לא? האם אישה יכולה לפנות לבית משפט שדן לא לפי הלכה יהודית לפטרון של בעיה זו - הרי בתי משפט בארץ דנין לפי חוקות הגוים.
תודה רבה.
כיצד מתייחס הרמב״ם לשאלה על כהן המבקש לקחת גרושה כפילגש?
שלום רב,
בפשטות, האיסור המרכזי לכהנים לקחת גרושה/זונה/חללה הוא בקידושין:
שנאמר: לא יקחו
וכך משמע מספר המצוות ומהרמב"ם איסורי ביאה י"ז.
מה הדין לגבי כהן שרוצה לקחת פילגש גרושה אשר טובלת לנידתה?
אמנם נחלקו הפוסקים בהיתר פילגש בכלל, והרמב"ם אוסר
אבל לדעת המתירים פילגש שטובלת לנידתה, מדוע כהן יהיה אסור
לקחת פילגש גרושה?
ראיתי באוצר הפוסקים באבן העזר ו שמביא שיש לדעת הרמב"ם לכל
הפחות איסור דרבנן, ולא הבנתי מנלן?
כיצד ניתן ללמוד מהרמב"ם איסור דרבנן?
מתן גט ממי שהמיר את דתו
כבוד הרב שלום, אחותי נמצאת בהליך גירושין סבוך. הובא לידיעתנו כי הבעל המיר דתו. האם הוא (הבעל) עדיין מחוייב בגט, כתןבה ומזונות כלפי אשתו (אחותי) מנישואיו כיהודי? האם יש בסמכות בית הדין הרבני להביאו לדין בכפייה אם איננו יהודי?
תודה רבה.
הנחות יסוד, פסיקה, רלוונטיות, בטלותה, הסמכות לבטל.
אדוני ומכובדי;
הרקע לשאלה:
הבועל גרושתו.. הנחת היסוד של בית הלל: 'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות'.
מכאן פסק הרמב"ם שהיא מקודשת והסתמך על הנחת יסוד זו.
השאלות:
1. אם הרמב"ם היה חי בתקופתנו, האם היה משנה את פסיקתו בניגוד לבית הלל? כלאמר, היה טוען ש'בית הלל חיו בתקופה שונה והכירו מציאות אחרת ולכן אין מקום להנחה זו ואין בעילתו קידושין.'
2. האם יש לרמב"ם סמכות לשנות הנחות יסוד שהניחו רבותינו?
3. בדומה לכך, האם אנו רשאים לשנות פסיקה ברוח הזמן? מה הגבולות לכך? מי מוסמך לכך?.. לשאלה זו יש השלכות רחבות על כל תחומי ההלכה, ויש חשש לפריצת גבולות.