בד"כ אשת איש שאמרה שזינתה אינה נאמנת, שמא עיניה נתנה באחר. ואע"פ שאישה זו הודתה בפני אותו פלוני שזינתה עם שמעון, ועתה התגרשה מראובן, ורוצה להתחתן עם שמעון, אפשר שרק נתנה עינה בשמון ואמרה את אשר אמרה, כדי לגרום לגירושין, וכדי שתוכל להתחתן עם שמעון, אבל אין הכרח שהיא אכן זינתה עם שמעון, ולכן אין לאותו אדם צורך לומר את אשר שמע ממנה לבי"ד, אלא אם כן היו רגליים למה שהודתה בפניו, עיין שו"ע, אה"ע, קטו, ו.