מתי צריך ליטול ידיים מחדש, והאם אפשר לתקן נטלה שנסדקה בסיליקון?
שלום כבוד הרב!
רציתי לשאול מס שאלות שנתעוררו בקרבי בעניין נטילת ידיים:
1. מה פוסל את הידיים ומצריך נטילה? הרי אם בבוקר נוטלים כהכנה לתפילה ומשום דהידיים עסקניות, מה בעסקניותם מחייב נטילה, שהרי נגיעה בערווה לפי זה תצריך נטילת ידיים.. אני נבוך ומבולבל בעניין.
2. יש לנו כלי "נטלה" מפלסטיק בבית שנסדקה בתחתיתה.. סדק שממנו בורחים מים אך לא באופן עוצמתי.. טיפה טיפה.. האם אפשר להדביק את אותו הסדק הקטן בסיליקון ולהמשיך להשתמש באותו כלי לנטילה?
אם לא, מדוע?
1 נוטל אדם ידיו בשחרית, ומשמשן לכל היום כולו, אך בפועל, אנו נוטלים מארוחה לארוחה, כי ידיים עסקניות הן. ומן הסתם נגע במקומות שמצריכים לנקותן.
2 ככל שהכלי תוקן לגמרי, ואין בו שום דליפה, כשר הוא לנטילת ידיים.
תכנים לקריאה נוספת
נטילת ידיים
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות ברכות:
יט. לט אדם את ידיו במפה, ואוכל בהן פת או דבר שטיבולו במשקה, אף על פי שלא נטל ידיו. המאכיל לאחרים, אינו צריך נטילת ידיים; והאוכל, צריך נטילת ידיים, אף על פי שאינו נוגע במאכל, אלא אחר הוא המאכילו. והוא הדין לאוכל במגרפה, שצריך נטילת ידיים. כ. אסור להאכיל מי שלא נטל ידיו, אף על פי שהוא נותן לתוך פיו.
מצד אחד התיר רבינו אכילה ללא נטילה אם אינך נוגע ישירות בפת (לט אדם וכו') ומצד שני חייב נטילה למי שמאכילים אותו למרות שאינו נוגע בפת. אודה לך אם תוכל להסביר סתירה לכאורה זו של רבינו
בברכה
מה יעשה מי שנזכר לאחר שחרית שלא נטל ידיים לתפילה?
לכב' הרב
השלום והברכה,
שאלה - לעניין נטילת ידיים שחרית.
אדם לא נטל ידיו שחרית לתפילה, התפלל, ובסיום נזכר שלא נטל ידיו, מה דינו?
משנה ברורה סימן ד' סעיף א', מציין בפירושו, אם לא בירך, לא יברך אחרי התפילה.
מה התשובה להלכה, למרות המשנה ברורה.
רמב"ם הלכות תפילה פרק רביעי, לא מציין הדין, אם לא נטל ידיו לתפילה.
האם יין לבן כשר לקידוש, האם מקדשים בסעודה שלישית, ומה שיעור מים אחרונים?
שלום לרב
שלוש שאלות ברשותך
1 האם יין לבן כשר לקידוש והבדלה?
2 ביד החזקה נפסק שכל שלושת סעודות שבת הן על יין
ובפרק לפני נפסק שעיקר הקידוש הוא בלילה...ועוד שחוזר ומקדש
ביום...האם מקדש גם בסעודה שלישית?ואם כן מה נוסח הקידוש
לסעודה שלישית?
3 נפסק ביד החזקה לגבי מים אחרונים "נוטל ידיו"
מה השיעור למים אחרונים.כל היד?עד קשרי האצבעות?
קצות האצבעות?
וכן האם צריך גם לנקות את פיו במים אחרונים?
נשים הנוטלות ידיהן בשחר, האם רשאיות לברך "וצונו על נטילת ידים"?
מהו המאפיין של רוב ברכות השחר ומדוע אין בנוסח שלהם "אשר קדשנו במצוותיו וצונו"?
האם גם אשה תתחייב בברכות התורה והרי לכאורה היא חייבת בחלק ממצוות התורה?
מהו הטעם לנט"י שחרית ומדוע קבעו חכמים בברכתה הנוסח "אשר קדשנו במצוותיו" בניגוד לשאר ברכות השחר?
נטילת ידיים
לק"י
שלום כבוד הרב,
1) מדברי מארי הבנתי שאין צורך בנטילה לפרות שטופים גם אם הם רטובים. אם כן, מהו "דבר שטבולו במשקה" המצריך נטילה?
2) מים אחרונים נתקנו מפני הסכנה ואינם מצווה. מדוע יש להקפיד על מים אחרונים בימינו למרות שאין סכנה?
3) כתב רבנו: "נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהן כל היום... והוא שלא הסיח דעתו מהן". מהי הסחת הדעת האמורה כאן?
תבורך מפי עליון
נטילת ידיים לכהנים
שלום כבוד הרב.
האם תימני לוי הנוהג על פי מנהג תימן,
כשמתפלל בבית כנסת של ספרדים צריך ליטול לכהנים את הידיים?
האם יכול אדם ללבוש כפפות בבוקר ע"מ להימנע מנטילת ידים שחרית?
הניתן להשוות דין זה להלכה המקובלת: "לט אדם ידיו במפה ואוכל " ללא צורך בנטילת ידים?
מה מקור החיוב לרחוץ ידים לפני התפילה ומה מקור החיוב ליטול ידים לאכילת חולין?
אדם שלן עם כפפות בידיו, האם כשישכים יהיה פטור מנטילת שחרית?
נטילת ידים
האים צריך ליטול ידיים על כובנה ולחוח אם קובע סעודתו עליהם
שכחת ליטול ידיים
שלום הרב.
אדם ששכח לנטול ידיים ובירך המוציא, ונזכר לפני שאכל שלא נטל-
האם עדיף לא לאכול וללכת לנטול ידיים, או ש"לט ידיו במפה" (וראיתי שזה לכתחילה לדעת מארי) כדי להינצל מברכה לבטלה?
כיצד נוהגים לפי הרמב״ם בנטילת ידיים בבוקר, קדושת יוצר, ערבית מוקדמת וקדיש?
רציתי לשאול כמה שאלות:
1 שאלה ראשונה – נטילת ידיים בבוקר לפי שיטת הרמב"ם
הרמב"ם כותב שנטילת ידיים בבוקר היא לצורך קריאת שמע ותפילה, וכך מובא גם בשם בנו רבי אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק.
מאידך, בהלכות תפילה (פרק ז') הרמב"ם כותב שמי שקם מוקדם ללמוד תורה לפני התפילה צריך ליטול ידיו קודם ברכות התורה.
שאלתי היא: אדם שקם מוקדם מאוד כדי ללמוד תורה, אך לאחר הלימוד מפסיק כדי להתארגן ורק אחר כך מתפלל – כיצד עליו לנהוג?