בנושא רמב"ם בפירוש המשנה (משנה ה)
אשמח להבין לגבי מה שכתב הרמב"ם משנה ברכות ט ה:
"ומה שאמר: ביצר טוב וביצר רע - רוצה לומר, להשיב אל ליבו אהבת האל ולהאמין בו, ואפילו בשעת העברה והכעס והאף, שכל זה הוא יצר רע, כמו שאמר: "בכל דרכיך דעהו" – אפילו בדבר עברה (ברכות סג א)."
לגבי זה שבכל דרכיך דעהו - אף בדבר עבירה:
כיצד יודעים את הקדוש ברוך הוא תוך כדי עבירה?
כיצד ייתכן?
אפילו בשעת העבירה, שאז האדם מתחרט ומבין שאפשר שה' יענישו,
יכין עצמו מלבד החרטה על העבירה גם לקראת אפשרות עונש אלודי,
ויקבלו באהבה, בבחינת אודך ה' כי אנפת בי, תשוב אפך ותנחמני.
תכנים לקריאה נוספת
שאלה א: כשרות הדס שוטה מיו"ט שני. שאלה ב: דין שנים שנים.
לק"י ד' תשרי תשפ"ד
כבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום
*שאלה א:*
בערב סוכות תשפ"א (https://net-sah.org/video/45309) השבת לשואל ואמרת "הדס שוטה אינו כשר ביו"ט שני. הוא רק לנוי. כי הוא לא המין שאנחנו מצווים להשתמש בו."
פסיקת הרמב"ם
לק"י
שלום לכבוד הרב,
אני ממוצא תימני ומעוניין ללכת לפי פסיקת הרמב"ם בכל התחומים אך בעייתי היא כזאת:
ע"פ הרמב"ם, מאז שנחרב ביהמ"ק אין להשמיע קולות מוזיקה. האם זה להלכה שאין אפשרות לשמוע מוזיקה? אם כן, לעולם לא נוכל לשמוע מוזיקה עד לבניין ביהמ"ק במהרה בימינו.
בתודה מראש
הלכות שבת פכ"א הל' כח
לק"י ד יט מרחשון תשע"ד
כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א') האם תרגילי גב או תרגילי ברך לצורך חזוק שרירים רפויים כשאינו עושה כדי שיזיע בגדר עימול שאינו דרך הבריאין שאסור בשבת?
ב') ואם אסור בשבת האם מותר ביו"ט היות שאין בו אסור טחינה?
בכ"ר
שמעיה אפל
בין הכוזרי לרמב"ם - ארץ הקודש ולשון הקודש
בנושא: קדושת ארץ ישראל ולשון הקודש