שלום לכבוד הרב שליט"א.
אדם שנמצא בחופה צריך לברך שהחיינו על הטלית, ולפעמים קורה שהחתן מתבלבל והוא מברך "אשר קדשנו במצוותיו וציונו", אלא שתכף ומיד הוא מתקן "שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה". אותו חתן יצא ידי חובת ברכה כי הוא תיקן מיד. אדם שמזכיר את שם ה'-"אדוני" בצירי בברכה, יוצא שתיבת אלוהינו שהוא אומר מיד אח"כ באה לתקן את האמירה המוטעית של שם ה' ואז יוצא שהוא אומר "ברוך אתה אלוהינו מלך העולם". האם במקרה הזה למרות שהוא לא אמר "אדוני" בצורה נכונה, הוא יכול לצאת ידי חובת ברכה בדיעבד?
תודה וכל טוב.

ילמדנו רבינו בדין אשה בחודש שישי אשר ראתה דם ולהערכת הרופאים בבית חולים הדם הוא תוצאה מתחילת הפרדות השליה מהרחם ולכן ציוו עליה שמירת הריון מחמירה. כאשר האשה נשמרת מאד ולא מתאמצת כלל, הדימום פוסק. מה דין דם זה? יברכך ה' וישמרך

לכת"ר שלום רב. אעלה כמה שאלות..
1. האם יש היתר לצאת לחו"ל ( לטייל..) ע"מ לחזור כמובן.. כשהאישה לוחצת על כך רבות?
2. לעניין היין לקידוש, משיחה עם הרב רובין הובהר לי שהיינות של כרמל מזרחי הינם ללא חשש טיפת !! מים אך עניין הבישול משתנה ומצויין ע"ג הבקבוק, לעניין מנהג עדתנו, האם מותר לקדש על יין מבושל או מהול במים ( עד כמה אחוז, אם בכלל.. )? האם מותר לברך על כך ביום חול "הגפן"? במצב כזה שמתארחים, מה לעשות? האם יש הבדל בין ליל שבת ויום שבת?
3. לעניין אוצר בי"ד, עדיין אנו נתקלים ביינות של אוצר בי"ד, מה דינם לפי מנהגנו?

שלום הרב, מספר שאלות בפי:
1. במידה וקמתי לאחר זמן תפילה, האם עלי לחכות ולהתפלל תשלומין במנחה או שמא עלי להתפלל נדבה ישר כשאני קם?
2. כשאני מתפלל מנחה במנין אשכנזי/ספרדי (אני תימני בלאדי), האם בתחנון עלי להתפלל עם הקהל, או שמא עלי להגיד נפילת אפיים כמנהג התימנים ("לפניך אני קורע..").
תודה רבה

שלום עליך מארי, ה' יישר לפני דרכו, והאיר את עיני בתורת רבנו הרמב"ם לכל ענפיה, במוסר, בהלכה ובמחשבה. מעטים בני עלייה ודרכי המוסר וההשקפה נסתרו מרוב האנשים. וודאי שארצה להנשא לאישה אשר דרכיה דרכי נועם ואמת. האם עליי לדקדק בבחירת אישה, ולבחור אישה אשר משכלת ויודעת דרכי המוסר שהתווה רבנו, ביחס להנאות הגופניות, ביחס לערך המאכלים, בהשקפת אמת על תכלי העולם ועל דורנו, וככלל בכל תורת רבנו לארכה ולרחבה, או שמא מכיון שמועטין בני עלייה, אין לדרוש כל זאת מהאישה? (אין אני מזלזל בציבור הנשים, אף מהאנשים קשה לדרוש זאת) בתקווה לתשובתך המשכילה והמבוננת.

שלום לכבוד הרב,
עבדתי במקום מסויים ברחוב (לא בחנות) ובצד היתה לנו מכולה עם ציוד. בסוף כשקיפלנו את כל הציוד והחזרנו אותו לחברה מצאתי במכולה דיסקים. הם היו זרוקים ושבורים (הקופסאות) על הרצפה. האם אני יכול לטול את הדיסקים לעצמי? כי זה לא שייך למי שעבד איתי, ומי ששם אותם שם נראה שהוא זלזל אולי זו אבידה מדעת, ואולי זו אבידה של מי שהשאיל את המכולה לפני הרבה זמן. אם לא כן, איך אני מכריז?

שלום לכבוד הרב,
1. לפי מה שידוע לי חשמל בשבת זה דרבנן כי זה לא מבעיר על מנת לצרף (דאורייתא) אלא מבעיר סתם אם בכלל. אבל מצד שני כותב רבינו בפירוש המשנה שהמחמם מתכת בתנור חייב משום אופה. אם כן חשמל יהיה דאורייתא?
2. מרק עם שקדי מרק, האם לברך על השקדים?

שלום עליך רבי! למדנו בפרשת וירא כתוב:שאברהם אמר אקחה פת לחם ואח"כ אמר לשרה לושי ועשי עוגות, מכיוון שראה שהיא נטמאה... שאלותיי הן:
1. שגם הימינו אנו צריכים להקפיד על כך שהאישה בנידתה לא תאפה חלות/לחם?
2. מה שורש הבעייה בלישה או בהפרשת חלה או באפייה? אודה לה' שזיכה אותנו לרב שקיבל מחוכמתו יתברך. ותודה לב.

א. הרב עובדיה יוסף שליט"א פסק שיש להתעטף לאחר הברכה כשיטת הבן איש חי, כלומר עטיפה ישמעאלית שהיא עטיפת הראש מבלי לכסות את הגוף. מרן תיקן את הוראת הבן איש חי בפרט אחד שאין לכסות את העיניים. בנו הרב יצחק הסביר בשארית יוסף שהסיבה שהרב עובדיה אינו פוסק כאן כמחבר השלחן ערוך, המחייב עטיפת הגוף, משום "מנהג אבותינו בידינו". ראינו שהרב שינה מנהג אבות בעניין כיסוי העיניים. מדוע אם כן לא תיקן את העיקר וחייב עטיפת הגוף מיד לאחר הברכה? נסיונות הרב להסביר שעטיפת הראש היא התחלת המצווה נראות דחוקות משום שהעטיפה הישמעאלית היא מנהג אבלים ואינה קשורה לכיסוי הגוף.

אני נוהג נוהג כמנהגי תימן ורבינו הרמב"ם
1. האם יש לחוש לדעת המרדכי שבשבת מלאכת מוחק שייכת גם באוכלים?
2. האם מותר בשבת להוציא כדורי תרופה מתוך האריזה שלהם ע"י קריעת נייר האלומיניום (על הנייר מודפסים אותיות ומספרים)?
3. האם מותר להכניס לשירותים דברים עם כיתוב בעברית?
4. הדלקת נרות חנוכה: אני לומד כעת בישיבה, ובביתי לצערי לא הקפידו בשנה שעברה להדליק כל יום נרות, וכנראה שכך יהיה גם השנה. כיצד עליי לנהוג לגבי נרות חנוכה - להדליק לבד או להשתתף עם בעה"ב?